האינפלציה: הסיפור שלא מספרים לכם

בעוד שהכותרות בתקשורת הישראלית מתמקדות בנתוני האינפלציה החודשיים, מעטים מתעמקים בסיבות האמיתיות והמורכבות העומדות מאחורי העלייה המתמשכת במחירים. אתר BizCash – הכלכלה, המימון והעסקים של ישראל מביא לכם את הניתוח המעמיק של התופעה.

האינפלציה בישראל עמדה על 4.1% בשנה האחרונה, מעל ליעד של בנק ישראל העומד על 1-3%. רבים מאשימים את המדיניות המוניטרית המרחיבה שננקטה בתקופת הקורונה, אך האמת מורכבת יותר. הגורמים האמיתיים כוללים שילוב של הזרמת כספים לשוק, בעיות בשרשרת האספקה העולמית, עלייה במחירי האנרגיה והמזון בעקבות המלחמה באוקראינה, ובעיקר – הריכוזיות המסיבית במשק הישראלי.

הנתונים מראים כי בענפים ריכוזיים כמו מזון, תקשורת וביטוח, האינפלציה גבוהה ב-30% מהממוצע במשק. זאת בעוד שבענפים תחרותיים, כמו אלקטרוניקה ומוצרי צריכה מיובאים שנחשפו לתחרות בינלאומית, האינפלציה נמוכה באופן משמעותי.

מחירי הדיור: המשחק שבו כולם מפסידים

משבר הדיור בישראל מוצג לרוב כבעיה של היצע וביקוש, אך המומחים חושפים: מה מסתירים מכם על הכלכלה הישראלית? – האמת מורכבת הרבה יותר ומערבת אינטרסים פוליטיים וכלכליים.

מחירי הדיור בישראל עלו ב-180% בעשור האחרון, פי 3 מהעלייה בשכר הממוצע. משמעות הדבר היא שהישראלי הממוצע צריך לעבוד כ-14 שנים (בהנחה שלא יוציא שקל אחד על צרכים אחרים) כדי לרכוש דירה – נתון מהגבוהים בעולם המערבי.

הסיבות האמיתיות למשבר הדיור:

• ריכוזיות בבעלות על הקרקעות – כ-93% מהקרקעות בישראל נמצאות בבעלות המדינה באמצעות רמ"י
• בירוקרטיה מסורבלת – תהליך אישור תוכנית בנייה אורך בממוצע 7-10 שנים
• ריבית נמוכה היסטורית שהפכה נדל"ן להשקעה אטרקטיבית
• מחסור בתשתיות תחבורה שמגביל את היצע הדירות בפריפריה
• הסתמכות על קבלנים פרטיים במקום בנייה ציבורית מסיבית

התוכניות הממשלתיות השונות כמו "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה" התבררו כפתרונות חלקיים שאינם מטפלים בשורש הבעיה. במקרים מסוימים, הן אף החריפו את המצב על ידי עיוות השוק והקטנת היצע הדירות החדשות.

ריכוזיות במשק: המחיר שכולנו משלמים

אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל הוא הריכוזיות החריגה במשק. על פי נתוני ה-OECD, ישראל מדורגת בין המדינות הריכוזיות ביותר בקרב המדינות המפותחות, מה שמשפיע ישירות על מחירי המוצרים והשירותים.

הריכוזיות במשק הישראלי באה לידי ביטוי במספר תחומים מרכזיים:

הריכוזיות בשוק המזון

שוק המזון בישראל נשלט על ידי מספר מצומצם של קבוצות. שתי רשתות שיווק גדולות שולטות על כ-60% מהשוק, בעוד שחמש יצרניות מזון גדולות שולטות על כ-50% מהייצור המקומי. תופעה זו מובילה למחירים גבוהים ב-25% בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD.

ריכוזיות במערכת הבנקאית והפיננסית

חמשת הבנקים הגדולים בישראל שולטים על כ-95% מהשוק, ומתוכם שניים שולטים על כ-60%. זה מוביל לעמלות גבוהות, שירות לקוי ומחסור בחדשנות. בדומה לכך, שוק הביטוח והפנסיה נשלט על ידי מספר קטן של קבוצות המתואמות ביניהן.

ריכוזיות בתחום האנרגיה והתשתיות

תחום האנרגיה בישראל נשלט על ידי מספר מצומצם של שחקנים, עם מעורבות ממשלתית משמעותית בתחומי החשמל והגז. הריכוזיות בתחומים אלו מובילה למחירי חשמל ודלק גבוהים יחסית לעולם המערבי, למרות מציאת מאגרי גז טבעי משמעותיים במים הכלכליים של ישראל.

שוק העבודה: המיתוסים מול המציאות

שיעור האבטלה הנמוך בישראל (כ-3.5%) מוצג לרוב כאינדיקטור לכלכלה בריאה ומשגשגת. אולם, מאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת יותר של שוק העבודה הישראלי.

השכר הממוצע במשק עומד על כ-12,000 ש"ח, אך השכר החציוני (השכר שמחצית מהעובדים מרוויחים פחות ממנו) עומד על כ-8,500 ש"ח בלבד. פער זה מצביע על אי-שוויון משמעותי בהכנסות, שהוא מהגבוהים במדינות המפותחות.

אחד הגורמים המרכזיים לפערי השכר הוא הפיצול בשוק העבודה הישראלי:

• מגזר ההייטק – שכר ממוצע של כ-28,000 ש"ח, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק
• המגזר הציבורי – שכר ממוצע של כ-14,000 ש"ח, המעסיק כ-30% מהעובדים
• המגזר העסקי הלא-טכנולוגי – שכר ממוצע של כ-9,000 ש"ח, המעסיק את יתר העובדים

פיצול זה יוצר למעשה "שתי כלכלות" בישראל – כלכלת ההייטק המשגשגת, שצומחת בקצב מהיר ומתוגמלת בהתאם, וכלכלת ה"אקונומי" הכוללת את רוב העובדים במשק, עם שכר נמוך יחסית ופריון עבודה נמוך.

המערכת הפיננסית: מי באמת מרוויח מהכסף שלנו?

המערכת הפיננסית בישראל מציגה פרדוקס מעניין – מצד אחד היא יציבה מאוד, ומצד שני היא אחת היקרות והפחות יעילות בעולם המפותחות. הבנקים והגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה) גובים עמלות ודמי ניהול מהגבוהים בעולם, תוך שהם מספקים שירות שלעתים קרובות אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים.

רפורמות שונות בשנים האחרונות ניסו לטפל בבעיה, כולל:

• הקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי
• הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים
• עידוד הקמת בנקים דיגיטליים חדשים
• הוזלת עמלות על שירותים בסיסיים

אולם, השפעת הרפורמות עד כה הייתה מוגבלת, והמערכת הבנקאית נותרה ריכוזית מאוד. שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) עדיין שולטים על כ-60% מהשוק, והפערים ברווחיות בין הבנקים בישראל לאלו שבעולם נותרו גבוהים.

במגזר החיסכון הפנסיוני, הריכוזיות אף גדלה בשנים האחרונות, עם ארבע קבוצות המנהלות כ-80% מהחיסכון הפנסיוני בישראל. דמי הניהול הממוצעים בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית, למרות הרפורמות והניסיונות להוזילם.

ההייטק והכלכלה הישראלית: האם הוא באמת הצלה או אשליה?

ענף ההייטק מוצג לרוב כ"קטר הצמיחה" של המשק הישראלי, ובצדק. הוא אחראי לכ-15% מהתמ"ג, מהווה כ-43% מהיצוא, ומעסיק כ-10% מהעובדים במשק. בעשור האחרון, כמעט כל הצמיחה בתוצר לנפש בישראל הגיעה מענף ההייטק.

אולם, מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרת תמונה מורכבת:

בנוסף, ענף ההייטק עצמו ניצב בפני אתגרים משמעותיים:

• האטה בהשקעות הון סיכון בעולם, עם ירידה של כ-40% בהיקף הגיוסים בשנה האחרונה
• פיטורים בחברות הייטק גדולות, במיוחד אלו הממוקדות בשוק האמריקאי
• מחסור בכוח אדם מיומן, במיוחד בתפקידי פיתוח בכירים
• תלות גבוהה בשוק ההון האמריקאי והחשיפה לזעזועים עולמיים

המדיניות הממשלתית כלפי ההייטק התמקדה בעיקר בתמריצי מס והטבות לחברות, אך פחות בהרחבת ההזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות או בשיפור האינטגרציה בין ההייטק לשאר המשק.

האם ישראל בדרך למשבר כלכלי?

בחודשים האחרונים, גברו הקולות המזהירים מפני אפשרות של משבר כלכלי בישראל. אולם, האם התחזיות הפסימיות מבוססות על נתונים אמיתיים, או שמדובר בהפחדות מיותרות?

צמיחת התוצר הצפויה לשנת 2023 עומדת על כ-2.5%, ירידה משמעותית מהצמיחה של 6.5% בשנת 2022. מדובר בהאטה ברורה, אך לא במיתון של ממש (המוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית).

הגורמים העיקריים המשפיעים על התחזית הכלכלית:

בתרחיש האופטימי, ההאטה הנוכחית תהיה זמנית, והמשק יחזור לצמיחה מהירה יותר במהלך 2024 עם התייצבות הריבית והאינפלציה. בתרחיש הפסימי, האטה עולמית חריפה יותר, בשילוב עם המשך אי-הוודאות המקומית, עלולה להביא את המשק למיתון של ממש, עם עלייה באבטלה וירידה חדה יותר בהשקעות.

הרפורמות הכלכליות: מה באמת יכול לשנות את המצב?

לאורך השנים, ממשלות ישראל הכריזו על רפורמות רבות שמטרתן לטפל בבעיות היסוד של הכלכלה הישראלית. חלקן הצליחו חלקית, אך רבות אחרות התמוססו בדרך או יושמו באופן חלקי בלבד.

ניתן לזהות מספר תחומים בהם רפורמות מבניות הן קריטיות:

רפורמה בתחום התחרותיות

הגברת התחרות במשק דורשת טיפול בחסמים מבניים, כולל:

• הסרת חסמי יבוא וביטול תקנים ייחודיים לישראל
• אכיפה נחושה יותר של חוקי התחרות על ידי רשות התחרות
• פתיחת תחומים מוגנים לתחרות, כמו חקלאות, תחבורה ציבורית ותקשורת
• הפחתת הריכוזיות באמצעות הגבלת פירמידות שליטה ורגולציה מוגברת על מונופולים

רפורמה בשוק הדיור

פתרון אמיתי למשבר הדיור דורש מדיניות כוללת:

• האצת תהליכי תכנון ובנייה והפחתת הבירוקרטיה
• הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה והקצאתן באופן יעיל יותר
• השקעה בדיור ציבורי ובר-השגה לאוכלוסיות חלשות
• שיפור תשתיות התחבורה להגדלת היצע הדיור בפריפריה
• מיסוי פרוגרסיבי על דירות להשקעה לצמצום ספקולציות בשוק

רפורמה בתחום התשתיות

פיתוח תשתיות הוא מפתח לצמיחה ארוכת טווח:

• השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית, כולל רכבות קלות ומטרו במטרופולינים
• שיפור תשתיות האינטרנט והתקשורת, במיוחד באזורי פריפריה
• פיתוח תשתיות אנרגיה מתחדשת והפחתת התלות בדלקים מאובנים
• מודרניזציה של תשתיות המים והביוב

יישום רפורמות אלו דורש ראייה ארוכת טווח ותיאום בין משרדי ממשלה שונים – דבר שנעדר לעתים קרובות במערכת הפוליטית הישראלית. בנוסף, לרבות מהרפורמות יש מתנגדים בעלי אינטרסים חזקים, שמצליחים לעתים לבלום או לדלל את הרפורמות.

סיכום

הכלכלה הישראלית ניצבת בפני אתגרים מורכבים, שרבים מהם אינם זוכים לטיפול מערכתי עמוק. האינפלציה המתמשכת, יוקר המחיה, משבר הדיור, והפערים החברתיים-כלכליים הגדלים – כולם נובעים במידה רבה מבעיות מבניות עמוקות במשק.

הריכוזיות החריגה במשק, חסמי היבוא, הבירוקרטיה המסורבלת, והפיצול בשוק העבודה – כל אלה דורשים רפורמות מקיפות ואמיצות, שלעתים קרובות נתקלות בהתנגדות של בעלי אינטרסים.

כפי שניתחנו באתר BizCash, ההאטה הכלכלית הנוכחית חושפת רבות מהחולשות המבניות של המשק הישראלי, אך גם מספקת הזדמנות לטפל בהן באופן יסודי.

לאזרח הישראלי, חשוב להיות מודע לאתגרים האמיתיים ולא להסתפק בכותרות המרגיעות או המפחידות שמופיעות בתקשורת. הבנה מעמיקה של מצב הכלכלה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם האתגרים הכלכליים ברמה האישית והמשפחתית.

אם ברצונכם להעמיק את הידע שלכם בנושאים כלכליים ולקבל ניתוחים מקצועיים נוספים, אנו מזמינים אתכם להמשיך לעקוב אחר הפרשנויות והניתוחים ב-BizCash, הפלטפורמה המובילה לניתוח הכלכלה, המימון והעסקים של ישראל.

The post האמת שמסתירים מכם על מצב הכלכלה appeared first on BizCash | ביזקאש - חדשות כלכלה, עסקים וכסף.

הרקע להעלאת הריבית בישראל: המאבק באינפלציה

העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לא הייתה החלטה שהתקבלה בחלל ריק, אלא תגובה מתבקשת למציאות כלכלית מורכבת. פרשנויות ודעות רבות נכתבו על הנושא, אך חשוב להבין את התמונה המלאה. האינפלציה בישראל חצתה בתקופה האחרונה את הרף העליון של היעד שקבע בנק ישראל (3%), וזאת לאחר שנים של אינפלציה נמוכה מאוד, ולעיתים אף שלילית.

המחויבות העיקרית של הבנק המרכזי היא לשמור על יציבות מחירים במשק, כאשר הכלי המרכזי העומד לרשותו הוא קביעת הריבית. כאשר האינפלציה עולה מעבר ליעד, בנק ישראל מעלה את הריבית במטרה להאט את הביקושים במשק ולהחזיר את קצב עליית המחירים לטווח היעד.

באתר BizCash – מידע אמין ועדכני לעסקים ולמשקיעים ניתן למצוא ניתוחים מעמיקים המראים כי הגורמים לאינפלציה בישראל היו מגוונים. בין אלה ניתן למנות את ההשפעות הגלובליות (כמו משבר שרשראות האספקה והעלייה במחירי האנרגיה), את מדיניות הכסף המרחיבה בתקופת הקורונה, ואת הביקושים המקומיים החזקים שהתפתחו בישראל עם היציאה מהמגפה.

ההקשר הגלובלי: ישראל לא לבד במאבק

חשוב להבין שמדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל לא התרחשה בוואקום. בשנתיים האחרונות, בנקים מרכזיים ברחבי העולם העלו את הריבית בקצב מהיר בתגובה לאינפלציה הגלובלית. הפדרל ריזרב האמריקאי, הבנק המרכזי האירופי (ECB), בנק אנגליה ובנקים מרכזיים נוספים במדינות מפותחות נקטו במדיניות דומה.

האינפלציה הגלובלית נבעה בחלקה מגורמים משותפים לכל המדינות: ההרחבות המוניטריות והפיסקליות המסיביות בתקופת הקורונה, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, ועליית מחירי האנרגיה והסחורות בעקבות המלחמה באוקראינה. גורמים אלה השפיעו על ישראל בדומה לכלכלות אחרות.

לפי הניתוחים של BizCash, ישראל נמצאת באמצע הטווח מבחינת שיעור הריבית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כאשר בחלק מהמדינות הריבית גבוהה יותר (כמו ארה"ב), ובאחרות נמוכה יותר (כמו אירופה). הדבר מעיד על כך שמדיניות בנק ישראל אינה חריגה ביחס לנעשה בעולם.

ההשלכות של העלאת הריבית על המשק הישראלי

העלאת הריבית על ידי בנק ישראל משפיעה על המשק הישראלי במספר מישורים מרכזיים, ויש לה השלכות רחבות על המגזר העסקי, הצרכנים הפרטיים, שוק הדיור ושוק ההון.

השפעה על הצרכנים והמשקי בית

עבור משקי הבית בישראל, ההשפעה המיידית והמורגשת ביותר של עליית הריבית היא הייקור בהחזרי המשכנתאות. עם מדינה שבה שיעור גבוה של הלוואות דיור נלקחות בריבית משתנה, העלייה הדרמטית בריבית המשקית הובילה לעלייה משמעותית בהחזרים החודשיים של רבים. משפחות רבות נאלצו להתמודד עם תוספת של מאות ואף אלפי שקלים להחזר החודשי.

מעבר לכך, ההתייקרות של אשראי צרכני והלוואות אחרות הובילה לירידה בכוח הקנייה ובצריכה הפרטית. עם זאת, אחד היתרונות הוא הגברת הכדאיות של חיסכון, כאשר פיקדונות בנקאיים ואפיקי חיסכון אחרים מציעים כעת תשואות גבוהות יותר.

השפעה על המגזר העסקי

המגזר העסקי בישראל מושפע אף הוא באופן משמעותי מעליית הריבית. עסקים הנסמכים על אשראי בנקאי למימון פעילותם השוטפת או להשקעות חדשות נאלצים להתמודד עם עלויות מימון גבוהות יותר. הדבר משפיע במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, שלהם נגישות מוגבלת יותר למקורות מימון חלופיים.

הריבית הגבוהה גם מובילה לירידה בביקושים למוצרים ושירותים, במיוחד אלה הנרכשים באמצעות אשראי (כמו מוצרי חשמל, רכבים וכדומה). מצד שני, חברות עם עודפי מזומנים יכולות ליהנות מתשואות גבוהות יותר על כספן.

השפעה על שוק הנדל"ן

שוק הנדל"ן בישראל, שהיה "חם" במיוחד בשנים האחרונות עם עליות מחירים חדות, מראה סימנים ראשונים של התקררות בעקבות העלאת הריבית. הייקור המשמעותי של המשכנתאות הוביל לירידה בביקוש לדירות, במיוחד בקרב רוכשי דירה ראשונה ומשקיעים.

לפי נתוני BizCash, היקף העסקאות בשוק הנדל"ן הישראלי ירד בכ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה לפני העלאות הריבית. עם זאת, המחירים עדיין לא הראו ירידה משמעותית, אלא בעיקר התייצבות, כאשר היצע הדירות בישראל ממשיך להיות מוגבל ביחס לביקוש הבסיסי.

האם העלאת הריבית אכן משיגה את מטרתה?

השאלה המרכזית שרבים שואלים היא האם מדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל אכן משיגה את המטרה העיקרית שלה – בלימת האינפלציה. נתוני האינפלציה האחרונים מראים תמונה מעורבת.

מצד אחד, קצב עליית המחירים בישראל האט בחודשים האחרונים, והתחזיות מצביעות על כך שהאינפלציה עשויה לחזור לטווח היעד במהלך 2023-2024. מצד שני, ישנם גורמים מבניים בכלכלה הישראלית, כמו הריכוזיות הגבוהה בענפים מסוימים וחסמי ייבוא, שמקשים על הורדת יוקר המחיה גם כאשר הריבית גבוהה.

השפעות כלכליות נוספות של סביבת הריבית הגבוהה

מעבר להשפעות הישירות על האינפלציה, העלאת הריבית משפיעה על מגוון רחב של היבטים בכלכלה הישראלית. המומחים של BizCash מצביעים על מספר תופעות מעניינות שהתפתחו בעקבות סביבת הריבית הגבוהה:

השפעה על שוק ההון

ריבית גבוהה משפיעה באופן מורכב על שוק ההון. מצד אחד, עליית התשואות על אגרות חוב ממשלתיות ופיקדונות בנקאיים הופכת את ההשקעה במניות לפחות אטרקטיבית באופן יחסי. מצד שני, חברות מסוימות, כמו בנקים, עשויות להרוויח מסביבת ריבית גבוהה.

בשוק ההון הישראלי נרשמה תנודתיות מוגברת בתקופה האחרונה, כאשר מדדי המניות המובילים הושפעו הן מהעלאות הריבית והן מגורמים אחרים, כמו המתיחות הפוליטית והביטחונית.

השפעה על שער החליפין

העלאת הריבית בישראל תורמת לחיזוק השקל ביחס למטבעות זרים, בעיקר כאשר הריבית בישראל גבוהה יחסית למדינות אחרות. שקל חזק מסייע להוזלת הייבוא ולהפחתת לחצי האינפלציה, אך מקשה על יצואנים ישראלים שהכנסותיהם במטבע זר נשחקות.

עם זאת, בתקופה האחרונה, למרות העלאות הריבית, נרשמה דווקא היחלשות מסוימת של השקל, בעיקר בשל גורמים גיאופוליטיים ופוליטיים פנימיים.

מבט לעתיד: מה צפוי בהמשך?

המבט קדימה מורכב, והתחזיות של מומחי BizCash מצביעות על מספר תרחישים אפשריים:

התרחיש המרכזי: ייצוב והפחתה הדרגתית

התרחיש הסביר ביותר הוא שבנק ישראל ישמור על רמת הריבית הנוכחית במשך מספר חודשים נוספים, עד שיהיה בטוח שהאינפלציה אכן נבלמת. לאחר מכן, סביר שנראה הפחתות ריבית הדרגתיות במהלך 2024, אם כי קצב ההפחתות יהיה תלוי בהתפתחויות הכלכליות הגלובליות והמקומיות.

תרחיש אופטימי: הפחתת ריבית מוקדמת

תרחיש אופטימי יותר הוא שהאינפלציה תרד מהר יותר מהצפוי, מה שיאפשר לבנק ישראל להתחיל בהפחתת ריבית כבר ברבעון האחרון של 2023. תרחיש זה תלוי בירידה מהירה של האינפלציה העולמית והפחתות ריבית מקבילות בארה"ב ואירופה.

תרחיש פסימי: ריבית גבוהה לאורך זמן

בתרחיש פחות חיובי, האינפלציה תיוותר עקשנית, והמשק יתמודד עם "סטגפלציה" – שילוב של אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה. במקרה כזה, בנק ישראל עשוי להיאלץ לשמור על ריבית גבוהה לאורך זמן רב יותר, או אף להעלות אותה עוד.

סיכום

העלאת הריבית על ידי בנק ישראל הייתה צעד בלתי נמנע לנוכח האינפלציה הגבוהה והצורך לשמור על יציבות מחירים במשק. אמנם למהלך יש מחיר כלכלי בטווח הקצר, במיוחד עבור בעלי משכנתאות ועסקים הנסמכים על אשראי, אך הוא נועד להבטיח יציבות כלכלית ארוכת טווח.

בעוד שהעלאת הריבית אינה פתרון קסם לבעיית יוקר המחיה בישראל, היא חלק הכרחי מסט הכלים המדיניים להתמודדות עם אתגרים כלכליים. הצלחת המדיניות תלויה גם בצעדים משלימים בתחומי התחרותיות, שוק העבודה, התשתיות והדיור.

אתר BizCash ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום הריבית והאינפלציה, ולספק ניתוחים מעמיקים ותובנות שיסייעו למשקיעים ולעסקים לקבל החלטות מושכלות בסביבה הכלכלית המאתגרת. אנו ממליצים לצרכנים ולבעלי עסקים לבחון את החשיפה שלהם לריבית ולהתאים את התנהלותם הפיננסית בהתאם למציאות הנוכחית.

The post פרשנות: למה העלאת הריבית בישראל הייתה בלתי נמנעת appeared first on BizCash | ביזקאש - חדשות כלכלה, עסקים וכסף.