האמת שמסתירים מכם על מצב הכלכלה

האמת שמסתירים מכם על מצב הכלכלה

מה שחשוב לדעת

מצב הכלכלה הישראלית מציג תמונה מורכבת יותר ממה שמוצג בתקשורת הממוסדת. האינפלציה מונעת מגורמים מבניים עמוקים, מחירי הדיור ממשיכים לטפס בשל מדיניות לקויה, והריכוזיות במשק מונעת תחרות אמיתית. המשק אמנם מראה סימני חוסן, אך מסתיר חולשות מבניות שעלולות להוביל להאטה משמעותית אם לא יטופלו בהקדם.

האינפלציה: הסיפור שלא מספרים לכם

בעוד שהכותרות בתקשורת הישראלית מתמקדות בנתוני האינפלציה החודשיים, מעטים מתעמקים בסיבות האמיתיות והמורכבות העומדות מאחורי העלייה המתמשכת במחירים. אתר BizCash – הכלכלה, המימון והעסקים של ישראל מביא לכם את הניתוח המעמיק של התופעה.

האינפלציה בישראל עמדה על 4.1% בשנה האחרונה, מעל ליעד של בנק ישראל העומד על 1-3%. רבים מאשימים את המדיניות המוניטרית המרחיבה שננקטה בתקופת הקורונה, אך האמת מורכבת יותר. הגורמים האמיתיים כוללים שילוב של הזרמת כספים לשוק, בעיות בשרשרת האספקה העולמית, עלייה במחירי האנרגיה והמזון בעקבות המלחמה באוקראינה, ובעיקר – הריכוזיות המסיבית במשק הישראלי.

הנתונים מראים כי בענפים ריכוזיים כמו מזון, תקשורת וביטוח, האינפלציה גבוהה ב-30% מהממוצע במשק. זאת בעוד שבענפים תחרותיים, כמו אלקטרוניקה ומוצרי צריכה מיובאים שנחשפו לתחרות בינלאומית, האינפלציה נמוכה באופן משמעותי.

נקודת מבט מקצועית

מומחי הכלכלה של BizCash מצביעים על כך שאינפלציה היא תופעה מוניטרית בעלת שורשים מבניים. העלאת הריבית על ידי בנק ישראל מטפלת רק בסימפטום ולא בבעיה האמיתית. ללא טיפול בריכוזיות במשק ופתיחת השוק לתחרות אמיתית, האינפלציה תמשיך לכרסם בהכנסה הפנויה של הישראלים גם אם תירשם ירידה בנתונים הרשמיים.

מחירי הדיור: המשחק שבו כולם מפסידים

משבר הדיור בישראל מוצג לרוב כבעיה של היצע וביקוש, אך המומחים חושפים: מה מסתירים מכם על הכלכלה הישראלית? – האמת מורכבת הרבה יותר ומערבת אינטרסים פוליטיים וכלכליים.

מחירי הדיור בישראל עלו ב-180% בעשור האחרון, פי 3 מהעלייה בשכר הממוצע. משמעות הדבר היא שהישראלי הממוצע צריך לעבוד כ-14 שנים (בהנחה שלא יוציא שקל אחד על צרכים אחרים) כדי לרכוש דירה – נתון מהגבוהים בעולם המערבי.

הסיבות האמיתיות למשבר הדיור:

  • ריכוזיות בבעלות על הקרקעות – כ-93% מהקרקעות בישראל נמצאות בבעלות המדינה באמצעות רמ"י
  • בירוקרטיה מסורבלת – תהליך אישור תוכנית בנייה אורך בממוצע 7-10 שנים
  • ריבית נמוכה היסטורית שהפכה נדל"ן להשקעה אטרקטיבית
  • מחסור בתשתיות תחבורה שמגביל את היצע הדירות בפריפריה
  • הסתמכות על קבלנים פרטיים במקום בנייה ציבורית מסיבית

נתונים חשובים

  • מחירי הדיור עלו ב-180% בעשור האחרון
  • כ-160,000 דירות ריקות בישראל נמצאות בבעלות משקיעים
  • 30% מהדירות הנרכשות הן למטרות השקעה ולא למגורים
  • תוכניות "מחיר למשתכן" הפחיתו את קצב הבנייה הכולל ב-15%
  • עלות התשומות בבנייה בישראל גבוהה ב-25% מהממוצע האירופאי

התוכניות הממשלתיות השונות כמו "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה" התבררו כפתרונות חלקיים שאינם מטפלים בשורש הבעיה. במקרים מסוימים, הן אף החריפו את המצב על ידי עיוות השוק והקטנת היצע הדירות החדשות.

ריכוזיות במשק: המחיר שכולנו משלמים

אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל הוא הריכוזיות החריגה במשק. על פי נתוני ה-OECD, ישראל מדורגת בין המדינות הריכוזיות ביותר בקרב המדינות המפותחות, מה שמשפיע ישירות על מחירי המוצרים והשירותים.

הריכוזיות במשק הישראלי באה לידי ביטוי במספר תחומים מרכזיים:

הריכוזיות בשוק המזון

שוק המזון בישראל נשלט על ידי מספר מצומצם של קבוצות. שתי רשתות שיווק גדולות שולטות על כ-60% מהשוק, בעוד שחמש יצרניות מזון גדולות שולטות על כ-50% מהייצור המקומי. תופעה זו מובילה למחירים גבוהים ב-25% בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD.

ריכוזיות במערכת הבנקאית והפיננסית

חמשת הבנקים הגדולים בישראל שולטים על כ-95% מהשוק, ומתוכם שניים שולטים על כ-60%. זה מוביל לעמלות גבוהות, שירות לקוי ומחסור בחדשנות. בדומה לכך, שוק הביטוח והפנסיה נשלט על ידי מספר קטן של קבוצות המתואמות ביניהן.

ריכוזיות בתחום האנרגיה והתשתיות

תחום האנרגיה בישראל נשלט על ידי מספר מצומצם של שחקנים, עם מעורבות ממשלתית משמעותית בתחומי החשמל והגז. הריכוזיות בתחומים אלו מובילה למחירי חשמל ודלק גבוהים יחסית לעולם המערבי, למרות מציאת מאגרי גז טבעי משמעותיים במים הכלכליים של ישראל.

קריטריון המצב בישראל המצב במדינות OECD
ריכוזיות בשוק המזון 2 רשתות שולטות על 60% מהשוק 4-6 רשתות לפחות עם נתח שוק דומה
ריכוזיות בנקאית 5 בנקים שולטים על 95% מהשוק 8-12 בנקים מתחרים באופן משמעותי
חסמי יבוא תקנים ייחודיים ובירוקרטיה מורכבת תקנים בינלאומיים והליכי יבוא פשוטים
תחרות בתקשורת 3 קבוצות שולטות על 90% מהשוק 5-7 שחקנים משמעותיים בכל תחום
פער מחירים ממוצע 20-30% יותר יקר מממוצע OECD תחרותיות גבוהה יותר ומחירים נמוכים

שוק העבודה: המיתוסים מול המציאות

שיעור האבטלה הנמוך בישראל (כ-3.5%) מוצג לרוב כאינדיקטור לכלכלה בריאה ומשגשגת. אולם, מאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת יותר של שוק העבודה הישראלי.

מדוע שיעור האבטלה הנמוך אינו מייצג את המצב האמיתי בשוק העבודה?

שיעור האבטלה הרשמי בישראל אינו לוקח בחשבון עובדים במשרות חלקיות שאינם יכולים למצוא משרה מלאה, עובדים בשכר נמוך, או כאלה שהתייאשו מחיפוש עבודה ויצאו ממעגל העבודה. אם נכלול את כל הגורמים הללו, "שיעור האבטלה המורחב" מגיע לכ-9-10%, קרוב לכפול מהנתון הרשמי. בנוסף, קיימים פערים משמעותיים בין מגזרים שונים באוכלוסייה – שיעור התעסוקה במגזר החרדי והערבי נמוך משמעותית מהממוצע הארצי, ושיעור האבטלה בפריפריה גבוה בכ-50% מהמרכז. נתונים אלו חושפים את הבעיות המבניות בשוק העבודה הישראלי שאינן באות לידי ביטוי בנתון האבטלה הכללי.

השכר הממוצע במשק עומד על כ-12,000 ש"ח, אך השכר החציוני (השכר שמחצית מהעובדים מרוויחים פחות ממנו) עומד על כ-8,500 ש"ח בלבד. פער זה מצביע על אי-שוויון משמעותי בהכנסות, שהוא מהגבוהים במדינות המפותחות.

אחד הגורמים המרכזיים לפערי השכר הוא הפיצול בשוק העבודה הישראלי:

  • מגזר ההייטק – שכר ממוצע של כ-28,000 ש"ח, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק
  • המגזר הציבורי – שכר ממוצע של כ-14,000 ש"ח, המעסיק כ-30% מהעובדים
  • המגזר העסקי הלא-טכנולוגי – שכר ממוצע של כ-9,000 ש"ח, המעסיק את יתר העובדים

פיצול זה יוצר למעשה "שתי כלכלות" בישראל – כלכלת ההייטק המשגשגת, שצומחת בקצב מהיר ומתוגמלת בהתאם, וכלכלת ה"אקונומי" הכוללת את רוב העובדים במשק, עם שכר נמוך יחסית ופריון עבודה נמוך.

האם פריון העבודה הנמוך בישראל הוא באמת הסיבה לשכר הנמוך?

פריון העבודה בישראל (התוצר לשעת עבודה) נמוך בכ-25% מהממוצע במדינות ה-OECD, וזו אכן סיבה מרכזית לשכר הנמוך. אולם, הסיבות לפריון הנמוך מורכבות ואינן קשורות רק ל"עצלנות" של העובדים כפי שלעתים משתמע מהשיח הציבורי. הגורמים האמיתיים כוללים תשתיות לקויות שמאריכות את זמני הנסיעה לעבודה, מחסור בהכשרות מקצועיות איכותיות, השקעה נמוכה בציוד ובטכנולוגיה במגזרים המסורתיים, ותרבות ניהול מיושנת. בנוסף, הריכוזיות במשק מפחיתה את התמריץ של חברות להתייעל ולהשקיע בהגדלת הפריון. מחקרים מראים כי הפריון בענפים תחרותיים גבוה ב-30-40% מאשר בענפים ריכוזיים, מה שמדגיש את הקשר בין חוסר תחרות לפריון נמוך ושכר נמוך.

המערכת הפיננסית: מי באמת מרוויח מהכסף שלנו?

המערכת הפיננסית בישראל מציגה פרדוקס מעניין – מצד אחד היא יציבה מאוד, ומצד שני היא אחת היקרות והפחות יעילות בעולם המפותחות. הבנקים והגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה) גובים עמלות ודמי ניהול מהגבוהים בעולם, תוך שהם מספקים שירות שלעתים קרובות אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים.

כיצד משפיעה הריכוזיות במערכת הבנקאית על האזרח הישראלי?

הריכוזיות במערכת הבנקאית בישראל גורמת לנזק כלכלי ישיר לאזרחים בכמה מישורים. ראשית, הריבית על האשראי הצרכני גבוהה ב-2-3 נקודות אחוז בהשוואה למדינות אחרות, מה שמגדיל את ההוצאות החודשיות על משכנתאות והלוואות. שנית, העמלות על שירותים בנקאיים בסיסיים בישראל גבוהות ב-40-50% מהמקובל בעולם המפותחות. שלישית, מחסור בתחרות מוביל לחדשנות איטית ושירותים דיגיטליים מוגבלים. רביעית, קשה יותר לעסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי בתנאים תחרותיים, מה שמגביל את צמיחת המגזר העסקי ויצירת מקומות עבודה. לפי הערכות בנק ישראל, העלות העודפת למשק כתוצאה מהריכוזיות הבנקאית מוערכת בכ-5-7 מיליארד שקל בשנה, או כ-1,500-2,000 שקל למשק בית בממוצע.

רפורמות שונות בשנים האחרונות ניסו לטפל בבעיה, כולל:

  • הקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי
  • הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים
  • עידוד הקמת בנקים דיגיטליים חדשים
  • הוזלת עמלות על שירותים בסיסיים

אולם, השפעת הרפורמות עד כה הייתה מוגבלת, והמערכת הבנקאית נותרה ריכוזית מאוד. שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) עדיין שולטים על כ-60% מהשוק, והפערים ברווחיות בין הבנקים בישראל לאלו שבעולם נותרו גבוהים.

במגזר החיסכון הפנסיוני, הריכוזיות אף גדלה בשנים האחרונות, עם ארבע קבוצות המנהלות כ-80% מהחיסכון הפנסיוני בישראל. דמי הניהול הממוצעים בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית, למרות הרפורמות והניסיונות להוזילם.

נקודת מבט מקצועית

מומחי BizCash מדגישים כי הוזלת דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני ב-0.5% בלבד לאורך חיי החיסכון יכולה להגדיל את החיסכון הסופי בכ-15-20%, או בעשרות עד מאות אלפי שקלים לחוסך הממוצע. זוהי דוגמה מובהקת להשפעה הישירה של הריכוזיות במערכת הפיננסית על רווחת האזרחים.

ההייטק והכלכלה הישראלית: האם הוא באמת הצלה או אשליה?

ענף ההייטק מוצג לרוב כ"קטר הצמיחה" של המשק הישראלי, ובצדק. הוא אחראי לכ-15% מהתמ"ג, מהווה כ-43% מהיצוא, ומעסיק כ-10% מהעובדים במשק. בעשור האחרון, כמעט כל הצמיחה בתוצר לנפש בישראל הגיעה מענף ההייטק.

אולם, מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרת תמונה מורכבת:

האם ההייטק באמת מיטיב עם כלכלת ישראל בכללותה?

ענף ההייטק מספק תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, אך השפעתו על המשק בכללותו מוגבלת. מצד אחד, ההייטק מייצר הכנסות מס גבוהות (כ-25% מסך המסים הישירים), מושך השקעות זרות (כ-15 מיליארד דולר בשנה), ומייצר מקומות עבודה איכותיים עם שכר גבוה. מצד שני, התועלות מרוכזות באזור המרכז ובקרב אוכלוסייה מצומצמת יחסית עם השכלה גבוהה והכשרה מתאימה. רק כ-10% מהעובדים במשק מועסקים בהייטק, והפערים בין שכר ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב, מה שמעמיק את אי-השוויון. בנוסף, הפעילות העסקית של רוב חברות ההייטק מתמקדת בשווקים בינלאומיים, עם תרומה מוגבלת לשיפור פריון העבודה בענפים אחרים במשק. לכן, למרות חשיבותו, ההייטק אינו יכול להוות פתרון לכל בעיות הכלכלה הישראלית.

בנוסף, ענף ההייטק עצמו ניצב בפני אתגרים משמעותיים:

  • האטה בהשקעות הון סיכון בעולם, עם ירידה של כ-40% בהיקף הגיוסים בשנה האחרונה
  • פיטורים בחברות הייטק גדולות, במיוחד אלו הממוקדות בשוק האמריקאי
  • מחסור בכוח אדם מיומן, במיוחד בתפקידי פיתוח בכירים
  • תלות גבוהה בשוק ההון האמריקאי והחשיפה לזעזועים עולמיים

המדיניות הממשלתית כלפי ההייטק התמקדה בעיקר בתמריצי מס והטבות לחברות, אך פחות בהרחבת ההזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות או בשיפור האינטגרציה בין ההייטק לשאר המשק.

נתונים חשובים על ההייטק הישראלי

  • כ-15% מהתמ"ג מגיע מענף ההייטק
  • כ-43% מהיצוא הישראלי מקורו בהייטק
  • רק 10% מהעובדים במשק מועסקים בהייטק
  • פער של 200% בין השכר הממוצע בהייטק לשכר הממוצע במשק
  • ירידה של 40% בהיקף ההשקעות בהייטק בשנה האחרונה

האם ישראל בדרך למשבר כלכלי?

בחודשים האחרונים, גברו הקולות המזהירים מפני אפשרות של משבר כלכלי בישראל. אולם, האם התחזיות הפסימיות מבוססות על נתונים אמיתיים, או שמדובר בהפחדות מיותרות?

מהם הסימנים המדאיגים במצב הכלכלה הישראלית כיום?

ישנם מספר אינדיקטורים מדאיגים שמצביעים על סיכון לקשיים כלכליים בטווח הקצר והבינוני. ראשית, האינפלציה המתמשכת (כ-4.1% בשנה האחרונה) שוחקת את כוח הקנייה של משקי הבית. שנית, העלאות הריבית של בנק ישראל ל-4.75% מקשות על בעלי משכנתאות ומובילות לירידה בצריכה הפרטית. שלישית, נרשמה האטה משמעותית בשוק הנדל"ן עם ירידה של כ-50% במספר העסקאות, מה שעלול להוביל לירידת מחירים חדה. רביעית, ההאטה בענף ההייטק והפיטורים בחברות מובילות מחלישים את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. חמישית, אי-הוודאות הפוליטית והגיאופוליטית משפיעה לרעה על אמון המשקיעים, כפי שניתן לראות בחולשת השקל ובירידות בבורסה המקומית. יחד עם זאת, חוזקות מבניות של המשק, כמו רמת חוב ציבורי נמוכה יחסית ומערכת בנקאית יציבה, מספקות בולמי זעזועים מסוימים.

צמיחת התוצר הצפויה לשנת 2023 עומדת על כ-2.5%, ירידה משמעותית מהצמיחה של 6.5% בשנת 2022. מדובר בהאטה ברורה, אך לא במיתון של ממש (המוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית).

הגורמים העיקריים המשפיעים על התחזית הכלכלית:

גורמי סיכון גורמי חוסן
אינפלציה מתמשכת ושחיקת כוח הקנייה שיעור אבטלה נמוך ושוק עבודה איתן
ריבית גבוהה המקשה על בעלי חובות חוב ציבורי בר-קיימא (כ-62% מהתמ"ג)
האטה בשוק הנדל"ן והבנייה מערכת בנקאית יציבה עם הון עצמי גבוה
ירידה בהשקעות בהייטק ופיטורים בענף רזרבות מט"ח גבוהות (כ-200 מיליארד דולר)
אי-ודאות פוליטית וגיאופוליטית יצוא שירותים מגוון ויציב יחסית

בתרחיש האופטימי, ההאטה הנוכחית תהיה זמנית, והמשק יחזור לצמיחה מהירה יותר במהלך 2024 עם התייצבות הריבית והאינפלציה. בתרחיש הפסימי, האטה עולמית חריפה יותר, בשילוב עם המשך אי-הוודאות המקומית, עלולה להביא את המשק למיתון של ממש, עם עלייה באבטלה וירידה חדה יותר בהשקעות.

נקודת מבט מקצועית

מומחי BizCash מדגישים כי ההאטה הכלכלית הנוכחית היא חלק ממחזור עסקים נורמלי לאחר תקופת צמיחה מהירה. עם זאת, החולשות המבניות של המשק הישראלי – ריכוזיות גבוהה, פריון עבודה נמוך, ותשתיות לקויות – הופכות אותו לפגיע יותר לזעזועים. התמודדות אמיתית עם אתגרי המשק דורשת רפורמות מבניות עמוקות, ולא רק מדיניות מוניטרית או פיסקלית זמנית.

הרפורמות הכלכליות: מה באמת יכול לשנות את המצב?

לאורך השנים, ממשלות ישראל הכריזו על רפורמות רבות שמטרתן לטפל בבעיות היסוד של הכלכלה הישראלית. חלקן הצליחו חלקית, אך רבות אחרות התמוססו בדרך או יושמו באופן חלקי בלבד.

אילו רפורמות כלכליות באמת נחוצות לשיפור המצב בישראל?

הרפורמות הכלכליות הנחוצות באמת לשיפור המצב בישראל צריכות להתמקד בטיפול בבעיות היסוד של המשק. ראשית, רפורמה מקיפה בתחום התחרותיות והריכוזיות, שתכלול פירוק מונופולים, הסרת חסמי יבוא, ועידוד כניסת מתחרים חדשים לשווקים ריכוזיים. שנית, רפורמה בשוק הדיור שתכלול האצת תהליכי תכנון ובנייה, הגדלת היצע הקרקעות, והשקעה בדיור ציבורי ובר-השגה. שלישית, רפורמה בתחום התשתיות עם השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית, תשתיות דיגיטליות, ותשתיות אנרגיה. רביעית, רפורמה בשוק העבודה שתכלול הכשרות מקצועיות איכותיות, שילוב אוכלוסיות מודרות, ושיפור פריון העבודה. חמישית, רפורמה במערכת החינוך שתתמקד בהקניית מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה המודרני. לבסוף, רפורמה במערכת הפיננסית להגברת התחרות והפחתת עלויות האשראי והשירותים הפיננסיים. יישום מקיף של רפורמות אלו דורש תכנון ארוך טווח, תיאום בין משרדי ממשלה, ואומץ פוליטי להתמודד עם התנגדויות של בעלי אינטרסים.

ניתן לזהות מספר תחומים בהם רפורמות מבניות הן קריטיות:

רפורמה בתחום התחרותיות

הגברת התחרות במשק דורשת טיפול בחסמים מבניים, כולל:

  • הסרת חסמי יבוא וביטול תקנים ייחודיים לישראל
  • אכיפה נחושה יותר של חוקי התחרות על ידי רשות התחרות
  • פתיחת תחומים מוגנים לתחרות, כמו חקלאות, תחבורה ציבורית ותקשורת
  • הפחתת הריכוזיות באמצעות הגבלת פירמידות שליטה ורגולציה מוגברת על מונופולים

רפורמה בשוק הדיור

פתרון אמיתי למשבר הדיור דורש מדיניות כוללת:

  • האצת תהליכי תכנון ובנייה והפחתת הבירוקרטיה
  • הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה והקצאתן באופן יעיל יותר
  • השקעה בדיור ציבורי ובר-השגה לאוכלוסיות חלשות
  • שיפור תשתיות התחבורה להגדלת היצע הדיור בפריפריה
  • מיסוי פרוגרסיבי על דירות להשקעה לצמצום ספקולציות בשוק

רפורמה בתחום התשתיות

פיתוח תשתיות הוא מפתח לצמיחה ארוכת טווח:

  • השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית, כולל רכבות קלות ומטרו במטרופולינים
  • שיפור תשתיות האינטרנט והתקשורת, במיוחד באזורי פריפריה
  • פיתוח תשתיות אנרגיה מתחדשת והפחתת התלות בדלקים מאובנים
  • מודרניזציה של תשתיות המים והביוב

יישום רפורמות אלו דורש ראייה ארוכת טווח ותיאום בין משרדי ממשלה שונים – דבר שנעדר לעתים קרובות במערכת הפוליטית הישראלית. בנוסף, לרבות מהרפורמות יש מתנגדים בעלי אינטרסים חזקים, שמצליחים לעתים לבלום או לדלל את הרפורמות.

סיכום

הכלכלה הישראלית ניצבת בפני אתגרים מורכבים, שרבים מהם אינם זוכים לטיפול מערכתי עמוק. האינפלציה המתמשכת, יוקר המחיה, משבר הדיור, והפערים החברתיים-כלכליים הגדלים – כולם נובעים במידה רבה מבעיות מבניות עמוקות במשק.

הריכוזיות החריגה במשק, חסמי היבוא, הבירוקרטיה המסורבלת, והפיצול בשוק העבודה – כל אלה דורשים רפורמות מקיפות ואמיצות, שלעתים קרובות נתקלות בהתנגדות של בעלי אינטרסים.

כפי שניתחנו באתר BizCash, ההאטה הכלכלית הנוכחית חושפת רבות מהחולשות המבניות של המשק הישראלי, אך גם מספקת הזדמנות לטפל בהן באופן יסודי.

לאזרח הישראלי, חשוב להיות מודע לאתגרים האמיתיים ולא להסתפק בכותרות המרגיעות או המפחידות שמופיעות בתקשורת. הבנה מעמיקה של מצב הכלכלה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם האתגרים הכלכליים ברמה האישית והמשפחתית.

אם ברצונכם להעמיק את הידע שלכם בנושאים כלכליים ולקבל ניתוחים מקצועיים נוספים, אנו מזמינים אתכם להמשיך לעקוב אחר הפרשנויות והניתוחים ב-BizCash, הפלטפורמה המובילה לניתוח הכלכלה, המימון והעסקים של ישראל.



Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Telegram

לוח עניינים

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
קטגוריות נוספות באתר
צור קשר

מעוניין לפרסם אצלנו? מלאו את הפרטים ונחזור אליכם בתוך זמן קצר

מאמרים פופולריים אחרונים