האמת שמסתירים מכם על מצב הכלכלה

האינפלציה: הסיפור שלא מספרים לכם

בעוד שהכותרות בתקשורת הישראלית מתמקדות בנתוני האינפלציה החודשיים, מעטים מתעמקים בסיבות האמיתיות והמורכבות העומדות מאחורי העלייה המתמשכת במחירים. אתר BizCash – הכלכלה, המימון והעסקים של ישראל מביא לכם את הניתוח המעמיק של התופעה.

האינפלציה בישראל עמדה על 4.1% בשנה האחרונה, מעל ליעד של בנק ישראל העומד על 1-3%. רבים מאשימים את המדיניות המוניטרית המרחיבה שננקטה בתקופת הקורונה, אך האמת מורכבת יותר. הגורמים האמיתיים כוללים שילוב של הזרמת כספים לשוק, בעיות בשרשרת האספקה העולמית, עלייה במחירי האנרגיה והמזון בעקבות המלחמה באוקראינה, ובעיקר – הריכוזיות המסיבית במשק הישראלי.

הנתונים מראים כי בענפים ריכוזיים כמו מזון, תקשורת וביטוח, האינפלציה גבוהה ב-30% מהממוצע במשק. זאת בעוד שבענפים תחרותיים, כמו אלקטרוניקה ומוצרי צריכה מיובאים שנחשפו לתחרות בינלאומית, האינפלציה נמוכה באופן משמעותי.

מחירי הדיור: המשחק שבו כולם מפסידים

משבר הדיור בישראל מוצג לרוב כבעיה של היצע וביקוש, אך המומחים חושפים: מה מסתירים מכם על הכלכלה הישראלית? – האמת מורכבת הרבה יותר ומערבת אינטרסים פוליטיים וכלכליים.

מחירי הדיור בישראל עלו ב-180% בעשור האחרון, פי 3 מהעלייה בשכר הממוצע. משמעות הדבר היא שהישראלי הממוצע צריך לעבוד כ-14 שנים (בהנחה שלא יוציא שקל אחד על צרכים אחרים) כדי לרכוש דירה – נתון מהגבוהים בעולם המערבי.

הסיבות האמיתיות למשבר הדיור:

• ריכוזיות בבעלות על הקרקעות – כ-93% מהקרקעות בישראל נמצאות בבעלות המדינה באמצעות רמ"י
• בירוקרטיה מסורבלת – תהליך אישור תוכנית בנייה אורך בממוצע 7-10 שנים
• ריבית נמוכה היסטורית שהפכה נדל"ן להשקעה אטרקטיבית
• מחסור בתשתיות תחבורה שמגביל את היצע הדירות בפריפריה
• הסתמכות על קבלנים פרטיים במקום בנייה ציבורית מסיבית

התוכניות הממשלתיות השונות כמו "מחיר למשתכן" ו"מחיר מטרה" התבררו כפתרונות חלקיים שאינם מטפלים בשורש הבעיה. במקרים מסוימים, הן אף החריפו את המצב על ידי עיוות השוק והקטנת היצע הדירות החדשות.

ריכוזיות במשק: המחיר שכולנו משלמים

אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה בישראל הוא הריכוזיות החריגה במשק. על פי נתוני ה-OECD, ישראל מדורגת בין המדינות הריכוזיות ביותר בקרב המדינות המפותחות, מה שמשפיע ישירות על מחירי המוצרים והשירותים.

הריכוזיות במשק הישראלי באה לידי ביטוי במספר תחומים מרכזיים:

הריכוזיות בשוק המזון

שוק המזון בישראל נשלט על ידי מספר מצומצם של קבוצות. שתי רשתות שיווק גדולות שולטות על כ-60% מהשוק, בעוד שחמש יצרניות מזון גדולות שולטות על כ-50% מהייצור המקומי. תופעה זו מובילה למחירים גבוהים ב-25% בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD.

ריכוזיות במערכת הבנקאית והפיננסית

חמשת הבנקים הגדולים בישראל שולטים על כ-95% מהשוק, ומתוכם שניים שולטים על כ-60%. זה מוביל לעמלות גבוהות, שירות לקוי ומחסור בחדשנות. בדומה לכך, שוק הביטוח והפנסיה נשלט על ידי מספר קטן של קבוצות המתואמות ביניהן.

ריכוזיות בתחום האנרגיה והתשתיות

תחום האנרגיה בישראל נשלט על ידי מספר מצומצם של שחקנים, עם מעורבות ממשלתית משמעותית בתחומי החשמל והגז. הריכוזיות בתחומים אלו מובילה למחירי חשמל ודלק גבוהים יחסית לעולם המערבי, למרות מציאת מאגרי גז טבעי משמעותיים במים הכלכליים של ישראל.

שוק העבודה: המיתוסים מול המציאות

שיעור האבטלה הנמוך בישראל (כ-3.5%) מוצג לרוב כאינדיקטור לכלכלה בריאה ומשגשגת. אולם, מאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת יותר של שוק העבודה הישראלי.

השכר הממוצע במשק עומד על כ-12,000 ש"ח, אך השכר החציוני (השכר שמחצית מהעובדים מרוויחים פחות ממנו) עומד על כ-8,500 ש"ח בלבד. פער זה מצביע על אי-שוויון משמעותי בהכנסות, שהוא מהגבוהים במדינות המפותחות.

אחד הגורמים המרכזיים לפערי השכר הוא הפיצול בשוק העבודה הישראלי:

• מגזר ההייטק – שכר ממוצע של כ-28,000 ש"ח, המעסיק כ-10% מהעובדים במשק
• המגזר הציבורי – שכר ממוצע של כ-14,000 ש"ח, המעסיק כ-30% מהעובדים
• המגזר העסקי הלא-טכנולוגי – שכר ממוצע של כ-9,000 ש"ח, המעסיק את יתר העובדים

פיצול זה יוצר למעשה "שתי כלכלות" בישראל – כלכלת ההייטק המשגשגת, שצומחת בקצב מהיר ומתוגמלת בהתאם, וכלכלת ה"אקונומי" הכוללת את רוב העובדים במשק, עם שכר נמוך יחסית ופריון עבודה נמוך.

המערכת הפיננסית: מי באמת מרוויח מהכסף שלנו?

המערכת הפיננסית בישראל מציגה פרדוקס מעניין – מצד אחד היא יציבה מאוד, ומצד שני היא אחת היקרות והפחות יעילות בעולם המפותחות. הבנקים והגופים המוסדיים (חברות ביטוח וקרנות פנסיה) גובים עמלות ודמי ניהול מהגבוהים בעולם, תוך שהם מספקים שירות שלעתים קרובות אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים.

רפורמות שונות בשנים האחרונות ניסו לטפל בבעיה, כולל:

• הקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי
• הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים
• עידוד הקמת בנקים דיגיטליים חדשים
• הוזלת עמלות על שירותים בסיסיים

אולם, השפעת הרפורמות עד כה הייתה מוגבלת, והמערכת הבנקאית נותרה ריכוזית מאוד. שני הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי) עדיין שולטים על כ-60% מהשוק, והפערים ברווחיות בין הבנקים בישראל לאלו שבעולם נותרו גבוהים.

במגזר החיסכון הפנסיוני, הריכוזיות אף גדלה בשנים האחרונות, עם ארבע קבוצות המנהלות כ-80% מהחיסכון הפנסיוני בישראל. דמי הניהול הממוצעים בישראל עדיין גבוהים בהשוואה בינלאומית, למרות הרפורמות והניסיונות להוזילם.

ההייטק והכלכלה הישראלית: האם הוא באמת הצלה או אשליה?

ענף ההייטק מוצג לרוב כ"קטר הצמיחה" של המשק הישראלי, ובצדק. הוא אחראי לכ-15% מהתמ"ג, מהווה כ-43% מהיצוא, ומעסיק כ-10% מהעובדים במשק. בעשור האחרון, כמעט כל הצמיחה בתוצר לנפש בישראל הגיעה מענף ההייטק.

אולם, מאחורי הנתונים המרשימים מסתתרת תמונה מורכבת:

בנוסף, ענף ההייטק עצמו ניצב בפני אתגרים משמעותיים:

• האטה בהשקעות הון סיכון בעולם, עם ירידה של כ-40% בהיקף הגיוסים בשנה האחרונה
• פיטורים בחברות הייטק גדולות, במיוחד אלו הממוקדות בשוק האמריקאי
• מחסור בכוח אדם מיומן, במיוחד בתפקידי פיתוח בכירים
• תלות גבוהה בשוק ההון האמריקאי והחשיפה לזעזועים עולמיים

המדיניות הממשלתית כלפי ההייטק התמקדה בעיקר בתמריצי מס והטבות לחברות, אך פחות בהרחבת ההזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות או בשיפור האינטגרציה בין ההייטק לשאר המשק.

האם ישראל בדרך למשבר כלכלי?

בחודשים האחרונים, גברו הקולות המזהירים מפני אפשרות של משבר כלכלי בישראל. אולם, האם התחזיות הפסימיות מבוססות על נתונים אמיתיים, או שמדובר בהפחדות מיותרות?

צמיחת התוצר הצפויה לשנת 2023 עומדת על כ-2.5%, ירידה משמעותית מהצמיחה של 6.5% בשנת 2022. מדובר בהאטה ברורה, אך לא במיתון של ממש (המוגדר כשני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית).

הגורמים העיקריים המשפיעים על התחזית הכלכלית:

בתרחיש האופטימי, ההאטה הנוכחית תהיה זמנית, והמשק יחזור לצמיחה מהירה יותר במהלך 2024 עם התייצבות הריבית והאינפלציה. בתרחיש הפסימי, האטה עולמית חריפה יותר, בשילוב עם המשך אי-הוודאות המקומית, עלולה להביא את המשק למיתון של ממש, עם עלייה באבטלה וירידה חדה יותר בהשקעות.

הרפורמות הכלכליות: מה באמת יכול לשנות את המצב?

לאורך השנים, ממשלות ישראל הכריזו על רפורמות רבות שמטרתן לטפל בבעיות היסוד של הכלכלה הישראלית. חלקן הצליחו חלקית, אך רבות אחרות התמוססו בדרך או יושמו באופן חלקי בלבד.

ניתן לזהות מספר תחומים בהם רפורמות מבניות הן קריטיות:

רפורמה בתחום התחרותיות

הגברת התחרות במשק דורשת טיפול בחסמים מבניים, כולל:

• הסרת חסמי יבוא וביטול תקנים ייחודיים לישראל
• אכיפה נחושה יותר של חוקי התחרות על ידי רשות התחרות
• פתיחת תחומים מוגנים לתחרות, כמו חקלאות, תחבורה ציבורית ותקשורת
• הפחתת הריכוזיות באמצעות הגבלת פירמידות שליטה ורגולציה מוגברת על מונופולים

רפורמה בשוק הדיור

פתרון אמיתי למשבר הדיור דורש מדיניות כוללת:

• האצת תהליכי תכנון ובנייה והפחתת הבירוקרטיה
• הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה והקצאתן באופן יעיל יותר
• השקעה בדיור ציבורי ובר-השגה לאוכלוסיות חלשות
• שיפור תשתיות התחבורה להגדלת היצע הדיור בפריפריה
• מיסוי פרוגרסיבי על דירות להשקעה לצמצום ספקולציות בשוק

רפורמה בתחום התשתיות

פיתוח תשתיות הוא מפתח לצמיחה ארוכת טווח:

• השקעה מסיבית בתחבורה ציבורית, כולל רכבות קלות ומטרו במטרופולינים
• שיפור תשתיות האינטרנט והתקשורת, במיוחד באזורי פריפריה
• פיתוח תשתיות אנרגיה מתחדשת והפחתת התלות בדלקים מאובנים
• מודרניזציה של תשתיות המים והביוב

יישום רפורמות אלו דורש ראייה ארוכת טווח ותיאום בין משרדי ממשלה שונים – דבר שנעדר לעתים קרובות במערכת הפוליטית הישראלית. בנוסף, לרבות מהרפורמות יש מתנגדים בעלי אינטרסים חזקים, שמצליחים לעתים לבלום או לדלל את הרפורמות.

סיכום

הכלכלה הישראלית ניצבת בפני אתגרים מורכבים, שרבים מהם אינם זוכים לטיפול מערכתי עמוק. האינפלציה המתמשכת, יוקר המחיה, משבר הדיור, והפערים החברתיים-כלכליים הגדלים – כולם נובעים במידה רבה מבעיות מבניות עמוקות במשק.

הריכוזיות החריגה במשק, חסמי היבוא, הבירוקרטיה המסורבלת, והפיצול בשוק העבודה – כל אלה דורשים רפורמות מקיפות ואמיצות, שלעתים קרובות נתקלות בהתנגדות של בעלי אינטרסים.

כפי שניתחנו באתר BizCash, ההאטה הכלכלית הנוכחית חושפת רבות מהחולשות המבניות של המשק הישראלי, אך גם מספקת הזדמנות לטפל בהן באופן יסודי.

לאזרח הישראלי, חשוב להיות מודע לאתגרים האמיתיים ולא להסתפק בכותרות המרגיעות או המפחידות שמופיעות בתקשורת. הבנה מעמיקה של מצב הכלכלה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם האתגרים הכלכליים ברמה האישית והמשפחתית.

אם ברצונכם להעמיק את הידע שלכם בנושאים כלכליים ולקבל ניתוחים מקצועיים נוספים, אנו מזמינים אתכם להמשיך לעקוב אחר הפרשנויות והניתוחים ב-BizCash, הפלטפורמה המובילה לניתוח הכלכלה, המימון והעסקים של ישראל.