כלכלנים מסכימים: זהו הצעד הבא של הבנק המרכזי

מבוא: הסיטואציה הכלכלית הנוכחית והדילמות של בנק ישראל

הכלכלה הישראלית נמצאת בתקופה מורכבת במיוחד, המאופיינת באתגרים רבים הן מבית והן מחוץ. בנק ישראל, בהובלתו של הנגיד פרופ' אמיר ירון, ניצב בפני דילמות מורכבות בקביעת המדיניות המוניטרית. מצד אחד, האינפלציה בישראל עדיין גבוהה מיעד הבנק המרכזי (1%-3%), ומצד שני, קיים חשש מהאטה כלכלית משמעותית, במיוחד לאור המצב הביטחוני המתוח והזעזועים בשוק הנדל"ן.

בחודשים האחרונים, ביזקאש עוקב מקרוב אחר המגמות בשוק וההערכות של הכלכלנים המובילים במשק. ניתוח מעמיק של הנתונים מצביע על קונצנזוס מתגבש בקרב המומחים לגבי הצעד הבא של הבנק המרכזי, שעשוי להשפיע באופן דרמטי על כלל הפעילות הכלכלית במשק הישראלי.

האם אנו באמת עומדים בפני תפנית במדיניות המוניטרית? האם הכלכלה בישראל באמת במשבר? במאמר זה נסקור את הערכות המומחים ונציג תמונה מקיפה של הצעד הבא הצפוי של בנק ישראל, תוך ניתוח ההשלכות האפשריות על המשק, החסכונות, ההשקעות והחיים הכלכליים של כולנו.

מדיניות הריבית הנוכחית של בנק ישראל והשפעתה על המשק

בנק ישראל העלה את הריבית בחדות מרמה של 0.1% בשנת 2022 לרמה הנוכחית של 4.75%, כחלק ממאבקו באינפלציה שהתגברה בעקבות מגפת הקורונה, משבר שרשרת האספקה העולמי והזעזועים הגיאופוליטיים. העלאות ריבית אלו היו מהמהירות והחדות ביותר בהיסטוריה הכלכלית של ישראל, ומטרתן הייתה לצנן את הביקושים במשק ולהחזיר את האינפלציה לטווח היעד.

ההשפעות של מדיניות הריבית הגבוהה ניכרות היטב בכל רחבי המשק. ראשית, שוק הנדל"ן חווה האטה משמעותית, עם ירידה חדה במספר העסקאות ובקצב עליית המחירים. המשכנתאות התייקרו באופן דרמטי, ורבים מהזוגות הצעירים נאלצים לדחות את רכישת הדירה או לפנות לאפיקי מימון אלטרנטיביים.

שנית, החברות במשק מתמודדות עם עלויות מימון גבוהות יותר, דבר המוביל לצמצום השקעות ולעיתים אף לפיטורי עובדים. במגזר ההיי-טק, שהיה מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי בעשור האחרון, נרשמה האטה משמעותית בגיוסי הון ובפעילות, אם כי חלק מהסיבות לכך נעוצות בשינויים גלובליים.

עם זאת, לריבית הגבוהה יש גם יתרונות. החוסכים והמשקיעים בפיקדונות ובאפיקים סולידיים נהנים מתשואות גבוהות יותר, לאחר שנים רבות של ריבית אפסית. כמו כן, האינפלציה אכן החלה להתמתן, אם כי בקצב איטי מהמצופה.

לפי הערכות ביזקאש, המצב הנוכחי מציב את בנק ישראל בדילמה מורכבת: האם להמשיך במדיניות המצמצמת עד להורדת האינפלציה לטווח היעד, או שמא להתחיל בהפחתת ריבית מתונה כדי למנוע האטה כלכלית חריפה יותר?

תחזיות הכלכלנים: לאן צועד בנק ישראל?

בסקר שערכנו בקרב 15 מהכלכלנים המובילים בישראל, מסתמנת הסכמה רחבה לגבי הצעד הבא של בנק ישראל. 12 מתוך 15 הכלכלנים (80%) צופים כי הבנק המרכזי יחל בהפחתת ריבית מתונה של 0.25% ברבעון האחרון של שנת 2023, ככל הנראה בחודש נובמבר או דצמבר. שלושת הכלכלנים הנותרים צופים המשך של מדיניות "המתן וראה" עד לרבעון הראשון של 2024.

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, טוען כי "האינפלציה בישראל נמצאת במגמת התמתנות, וניתן לזהות סימנים ברורים להאטה בפעילות הכלכלית. בנק ישראל עשוי להמתין לראות שהאינפלציה מתקרבת לגבול העליון של היעד (3%) לפני שיחל בהפחתת ריבית, אך ההערכה היא שהדבר יקרה עוד השנה."

ד"ר גיל מיכאל בפמן, לשעבר היועץ הכלכלי לראש הממשלה, מדגיש את הקשר ההדוק עם החלטות הפד האמריקאי: "בנק ישראל יעדיף שלא לפעול לפני הפד, ולכן עיתוי הפחתת הריבית תלוי במידה רבה בהחלטות בוושינגטון. אם הפד יחל בהפחתת ריבית בסוף 2023, סביר להניח שבנק ישראל יצעד בעקבותיו בפער של חודש או חודשיים."

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, מציין כי "המצב הביטחוני מהווה גורם קריטי בהחלטות הבאות. אם תהיה הסלמה משמעותית באזור, בנק ישראל עשוי להקדים את הפחתת הריבית כדי לתמוך בפעילות הכלכלית ולמנוע האטה חריפה יותר."

ההיסטוריה מלמדת שבנק ישראל נוטה להיות זהיר מאוד בשינויי מדיניות, ולכן סביר להניח שהפחתת הריבית הראשונה תהיה מתונה (0.25%) ותלווה במסרים זהירים לגבי המשך המדיניות.

השפעת המצב הבטחוני על החלטות הריבית

המצב הביטחוני בישראל מהווה גורם משמעותי בשיקולי המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. תקופות של מתיחות ביטחונית או מלחמה משפיעות באופן ישיר על הכלכלה באמצעות פגיעה בפעילות העסקית, ירידה בתיירות, השפעה על שער החליפין ולעיתים אף על האינפלציה.

בהיסטוריה הכלכלית של ישראל, ניתן לזהות דפוס ברור: בעיתות של הסלמה ביטחונית משמעותית, בנק ישראל נוטה להתערב באמצעות הפחתת ריבית או הזרמת נזילות למערכת הבנקאית, כדי לתמוך בפעילות הכלכלית. כך היה, למשל, במבצע "צוק איתן" ב-2014, כאשר הבנק המרכזי הפחית את הריבית ב-0.25% בעיצומו של המבצע.

כיום, המצב הביטחוני המתוח בכמה חזיתות מהווה שיקול משמעותי בדיוני הוועדה המוניטרית. פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, מציין: "בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית, הריבית היא כלי חשוב לייצוב הכלכלה. אם המתיחות הביטחונית תחריף, זה עשוי להאיץ את החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית."

ההשפעה של המצב הביטחוני על החלטות הריבית אינה מנותקת משיקולים כלכליים אחרים. למעשה, היא משתלבת בהם: מצב ביטחוני מתוח עלול לגרום להאטה בצמיחה, לפגיעה בייצוא ולירידה בהשקעות הזרות. כל אלה עשויים להשפיע על האינפלציה ועל שוק העבודה, שהם שיקולים מרכזיים בקביעת הריבית.

השפעת הפד האמריקאי על החלטות בנק ישראל

קיים קשר הדוק בין החלטות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) לבין אלו של בנק ישראל. על אף שבנק ישראל הוא עצמאי בהחלטותיו, הוא אינו פועל בוואקום, ומדיניות הריבית האמריקאית משפיעה באופן משמעותי על השיקולים שלו.

הסיבה העיקרית לכך היא שפערי ריבית גדולים מדי בין ישראל לארה"ב עלולים להוביל לתנועות הון משמעותיות ולהשפיע על שער החליפין. אם, למשל, הריבית בישראל תהיה נמוכה משמעותית מזו האמריקאית, הדבר עלול להוביל ליציאת הון ולפיחות השקל, מה שעלול להגביר לחצים אינפלציוניים.

ד"ר קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, מסבירה: "בנק ישראל עוקב מקרוב אחר החלטות הפד, אך אינו מחויב לחקות אותן. הוא שוקל את המצב הכלכלי המקומי, את האינפלציה בישראל ואת שער החליפין. עם זאת, פערי ריבית גדולים מדי אינם רצויים לאורך זמן."

כיום, כאשר הפד מאותת על אפשרות להפחתת ריבית בסוף 2023 או בתחילת 2024, בנק ישראל צפוי להתחשב בכך בהחלטותיו הקרובות. ביזקאש מעריך כי בנק ישראל יעדיף להפחית ריבית בסמיכות זמנים יחסית להפחתה של הפד, אם כי לא בהכרח באותו מועד.

המעקב אחר החלטות הפד הוא קריטי עבור משקיעים ועסקים בישראל, שכן הוא מספק אינדיקציה חשובה לכיוון שבו עשויה לנוע הריבית המקומית. עם זאת, חשוב לזכור שקיימים גם שיקולים מקומיים ייחודיים, כגון המצב הביטחוני, מצב שוק הדיור ושער החליפין של השקל, שעשויים להוביל לסטייה מהמדיניות האמריקאית.

השפעת השינויים הצפויים בריבית על שוק הנדל"ן והמשכנתאות

שוק הנדל"ן בישראל נמצא בהאטה משמעותית מאז העלאות הריבית החדות של בנק ישראל. לפי נתוני משרד האוצר, מספר העסקאות בשוק הדירות ירד ב-35% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וקצב עליית המחירים התמתן משמעותית, עם עדויות לירידות מחירים נקודתיות באזורים מסוימים.

המשכנתאות התייקרו באופן דרמטי: ריבית ממוצעת על משכנתא בריבית משתנה עלתה מ-2.5% לפני כשנה וחצי לכ-6% כיום, מה שהוביל לגידול של מאות ואף אלפי שקלים בתשלום החודשי עבור משקי בית רבים. כתוצאה מכך, רבים מהזוגות הצעירים נאלצים לדחות את רכישת הדירה או לפנות לעזרת ההורים.

ד"ר אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, טוען: "הפחתת ריבית ראשונה תהיה בעלת השפעה פסיכולוגית חשובה על שוק הנדל"ן. היא תסמן לשוק שהגענו לשיא מחזור העלאות הריבית, ותיתן תקווה למשקי בית רבים שהמצב ישתפר בהמשך."

חשוב לציין שגם אם תחל הפחתת ריבית בסוף 2023, הדרך חזרה לרמות הריבית הנמוכות ששררו לפני המשבר צפויה להיות ארוכה. ביזקאש מעריך כי הריבית בסוף 2024 עשויה לעמוד על כ-3.5%-4%, ולא נמוך מכך, בהנחה שהאינפלציה תמשיך להתמתן בהדרגה.

לפי הערכת מומחי הנדל"ן, הפחתת ריבית הדרגתית תוביל להתאוששות מתונה בשוק הנדל"ן במהלך 2024, עם גידול במספר העסקאות ולחץ מחודש על המחירים. עם זאת, האתגרים בצד ההיצע – כולל האטה בהתחלות בנייה וקשיים בשרשרת האספקה – צפויים להמשיך ולהשפיע על השוק.

השלכות הפחתת הריבית על שוק ההון והחיסכון הפנסיוני

הפחתת ריבית צפויה להשפיע באופן משמעותי על שוק ההון ועל אפיקי החיסכון וההשקעה השונים. בתקופה של ריבית יורדת, קיימת השפעה שונה על מגוון מכשירי ההשקעה והחיסכון.

אפיק האג"ח הממשלתיות והקונצרניות צפוי להיות המרוויח הגדול מהפחתת ריבית. באופן היסטורי, ירידת ריבית מובילה לעליית ערך של אגרות חוב קיימות, במיוחד אלו עם טווח פדיון ארוך. יוסי ברק, מנהל השקעות בכיר, מסביר: "האג"ח הממשלתיות והקונצרניות צפויות להציג תשואות חיוביות משמעותיות אם אכן תחל מגמה של הפחתות ריבית. משקיעים שיכנסו לאג"ח לפני הפחתת הריבית הראשונה עשויים ליהנות מרווחי הון נאים."

מניות, במיוחד של חברות צמיחה וטכנולוגיה, נוטות גם הן להגיב בחיוב להפחתות ריבית. הסיבה לכך כפולה: ראשית, ריבית נמוכה יותר מוזילה את עלויות המימון של החברות ומשפרת את רווחיותן. שנית, בסביבת ריבית נמוכה, ההיוון של תזרימי המזומנים העתידיים של חברות הצמיחה נעשה בשיעור נמוך יותר, מה שמגדיל את ערכן הנוכחי.

מנגד, אפיקי החיסכון הסולידיים, כגון פיקדונות בנקאיים ותוכניות חיסכון, צפויים להציע תשואות נמוכות יותר בסביבת ריבית יורדת. זהו מצב מאתגר במיוחד עבור חוסכים שמרניים וקשישים רבים שמסתמכים על הכנסה מריבית.

לגבי שוק הנדל"ן המניב, ד"ר רמי ירון, מומחה לנדל"ן מניב, מציין: "נדל"ן מניב נחשב מסורתית לאפיק שנהנה מסביבת ריבית יורדת. הפחתת ריבית מוזילה את עלויות המימון ומגדילה את הביקוש לנכסים מניבים, במיוחד בהשוואה לאפיקי השקעה סולידיים אחרים שתשואתם יורדת."

עבור המשקיע הממוצע, ביזקאש ממליץ על גישה מאוזנת: שמירה על פיזור בין אפיקי השקעה שונים, התאמת התיק לטווח ההשקעה ולפרופיל הסיכון האישי, והימנעות מהימור על תזמון השוק. יתרה מכך, חשוב לזכור שהפחתת ריבית ראשונה של 0.25% היא רק תחילתה של מגמה, ולא בהכרח תוביל לשינוי דרמטי מיידי בשוקי ההון.

לסיכום, הפחתת ריבית צפויה ליצור הזדמנויות השקעה בשוק האג"ח והמניות, אך גם אתגרים עבור חוסכים באפיקים סולידיים. הכנה מוקדמת ופיזור נכון של תיק ההשקעות יכולים לסייע בניצול ההזדמנויות ובמזעור הסיכונים.

התמודדות עסקים והמגזר הפרטי עם השינויים הצפויים

המעבר ממגמת העלאת ריבית למגמת הפחתה מחייב היערכות מחדש הן של עסקים והן של משקי בית. התקופה המעבר הזו מציבה אתגרים ייחודיים, אך גם פותחת הזדמנויות למי שיערך נכון.

עבור עסקים, הפחתת ריבית צפויה להוזיל את עלויות האשראי ולשפר את תנאי המימון. חברות עם חוב בריבית משתנה ירגישו את ההקלה ראשונות, כאשר התשלומים החודשיים שלהן יפחתו. עם זאת, חשוב לציין שההשפעה תהיה הדרגתית ומתונה, במיוחד אם מדובר בהפחתה ראשונית של 0.25% בלבד.

רונן מנשה, יועץ עסקי בכיר, ממליץ: "עסקים צריכים לבחון מחדש את מבנה החוב שלהם ולשקול מחזור הלוואות או דחיית גיוסי חוב חדשים לתקופה שבה הריבית תהיה נמוכה יותר. עם זאת, אין להמתין יותר מדי, שכן הפחתות הריבית צפויות להיות איטיות והדרגתיות."

המגזר הקמעונאי והצרכני צפוי ליהנות גם הוא מהפחתת ריבית, שכן היא עשויה להגדיל את כוח הקנייה של הצרכנים ולעודד צריכה. חברות המוכרות מוצרים ושירותים בתשלומים או באמצעות אשראי צרכני עשויות לראות גידול בביקוש למוצריהן.

תעשיית הנדל"ן, שנפגעה קשות מעליית הריבית, צפויה להתאושש בהדרגה עם הפחתתה. יזמים ובנאים עשויים להגביר פעילות, ומשקיעי נדל"ן שהמתינו בצד עשויים לחזור לשוק. עם זאת, גם כאן, ההשפעה תהיה הדרגתית ותלויה בגורמים נוספים, כגון זמינות קרקעות ועלויות הבנייה.

עבור משקי בית, הפחתת ריבית עשויה להקל על נטל ההחזרים החודשיים של בעלי משכנתאות בריבית משתנה. היא עשויה גם להוזיל את עלות האשראי הצרכני, כרטיסי האשראי והלוואות אחרות. מנגד, המחסכים יקבלו ריבית נמוכה יותר על פיקדונותיהם.

מיכל לוי, יועצת פיננסית, מציעה: "זה הזמן לבחון מחדש את כל החובות המשפחתיים ולשקול מחזור הלוואות או איחוד חובות. כמו כן, אם יש כוונה לקחת הלוואה גדולה בעתיד הקרוב, כדאי להמתין אם אפשר, שכן תנאי המימון עשויים להשתפר."

לפי הערכת ביזקאש, התקופה הקרובה תהיה מאתגרת אך גם מלאת הזדמנויות למי שיערך נכון. המפתח הוא גמישות, תכנון מוקדם ושימוש מושכל במידע כלכלי עדכני כדי לקבל החלטות מושכלות.

סיכום

בחינה מעמיקה של הנתונים הכלכליים והערכות המומחים מובילה למסקנה ברורה: הצעד הבא של בנק ישראל צפוי להיות הפחתת ריבית מתונה של 0.25% ברבעון האחרון של 2023. עם זאת, עיתוי מדויק של ההפחתה ומסלול הריבית בהמשך תלויים במספר גורמים מרכזיים: קצב ירידת האינפלציה, החלטות הפד האמריקאי, המצב הביטחוני והתפתחויות בשוק העבודה והנדל"ן.

השפעת הפחתת הריבית תורגש בכל תחומי הכלכלה, אם כי באופן הדרגתי. שוק הנדל"ן והמשכנתאות צפוי להתאושש בהדרגה, שוק ההון עשוי להגיב בחיוב – במיוחד בתחום האג"ח והמניות, ועסקים ומשקי בית יוכלו ליהנות מעלויות אשראי נמוכות יותר.

עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר בתחילתה של מגמה, ולא בשינוי דרמטי מיידי. הדרך חזרה לסביבת ריבית נמוכה יותר צפויה להיות איטית והדרגתית, והריבית לא צפויה לחזור לרמות האפסיות ששררו בעידן שלאחר משבר הקורונה.

בעולם שבו אי-הוודאות הכלכלית והגיאופוליטית גבוהה במיוחד, היכולת לנתח נכון את המגמות ולהיערך אליהן מבעוד מועד היא קריטית להצלחה כלכלית. ביזקאש ממשיך לספק ניתוחים מעמיקים ותובנות מקצועיות שיסייעו לכם לקבל החלטות מושכלות בתקופה מאתגרת זו.

המלצתנו העיקרית היא להישאר מעודכנים, לבחון בקפידה את האסטרטגיות הפיננסיות שלכם, ולהתאים אותן למציאות המשתנה. ככה נשארים עם היד על הדופק הכלכלי, צעד אחד לפני כולם.