האינפלציה בישראל ברמתה הגבוהה מזה עשור

מבוא: תמונת מצב האינפלציה בישראל כיום

בשנתיים האחרונות, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם תופעה שרבים מהאזרחים לא חוו בעוצמה כזו במשך למעלה מעשור – אינפלציה גבוהה. נכון לנתוני 2023, האינפלציה בישראל עומדת על כ-5.3% בשיעור שנתי, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2011. עבור צרכנים רבים, המשמעות היא התייקרות משמעותית של סל המוצרים הבסיסי, שחיקה בשכר הריאלי וירידה ברמת החיים.

מדד המחירים לצרכן, המדד המרכזי לחישוב האינפלציה, מראה עליות חדות במיוחד בקטגוריות מזון (עלייה של כ-8%), דיור (כ-6.5%) ואנרגיה (כ-11%). אלו הן קטגוריות המהוות חלק משמעותי מהוצאות משק הבית הממוצע בישראל, מה שמסביר את ההשפעה הדרמטית על יוקר המחיה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-64% ממשקי הבית בישראל מדווחים כי חשו בהרעה במצבם הכלכלי בשנה האחרונה, וכ-78% מציינים את עליית המחירים כגורם המרכזי לכך. בBizCash, אנו עוקבים אחר מגמות אלו בדאגה, תוך הבנה שהאינפלציה הגבוהה מציבה אתגרים משמעותיים הן למשקי הבית והן לעסקים במשק.

המאמר שלפניכם יבחן לעומק את הגורמים לאינפלציה הגבוהה בישראל, ישווה את המצב למדינות אחרות בעולם, יסקור את השפעותיה על המשק ועל הצרכנים, ויציע דרכי התמודדות אפשריות – הן ברמת המדיניות והן ברמה האישית. את התחזית כלכלית המלאה ניתן למצוא במדורים הייעודיים באתרנו.

הגורמים המרכזיים לאינפלציה הגבוהה בישראל

האינפלציה הגבוהה שחווה המשק הישראלי כיום היא תוצאה של שילוב גורמים גלובליים ומקומיים. הבנת המקורות לעליית המחירים היא קריטית לגיבוש פתרונות אפקטיביים. להלן הגורמים המרכזיים:

השפעות גלובליות על האינפלציה בישראל

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאינפלציה העולמית, שמשפיעה גם על ישראל, הוא המדיניות המוניטרית המרחיבה שננקטה בעקבות משבר הקורונה. בנקים מרכזיים ברחבי העולם, כולל הפדרל ריזרב האמריקאי והבנק המרכזי האירופאי, הדפיסו טריליוני דולרים ואירו כדי לתמוך בכלכלות שנפגעו מהמגפה. הזרמת כסף בהיקפים אדירים אלו יצרה עודף נזילות שמתורגם לעליית מחירים.

במקביל, המלחמה באוקראינה הובילה למשבר אנרגיה עולמי. רוסיה, שהיא יצואנית אנרגיה מרכזית, הפכה ליעד לסנקציות מערביות, מה שהוביל לזינוק במחירי הנפט והגז. בישראל, עליות אלו הובילו להתייקרות ישירה בעלויות התחבורה והחשמל, ובאופן עקיף כמעט לכל מוצר ושירות.

נוסף על כך, שיבושים בשרשרת האספקה העולמית עדיין מורגשים מאז תקופת הקורונה. מחסור בשבבים אלקטרוניים, עיכובים בהובלה ימית ואווירית, ומחסור בחומרי גלם שונים מובילים לעליית מחירים במגוון רחב של מוצרים – מכלי רכב ועד מוצרי אלקטרוניקה ומזון.

גורמים מקומיים המעצימים את האינפלציה

למרות ההשפעות הגלובליות, ישנם גורמים ייחודיים לישראל המחמירים את מצב האינפלציה:

ראשית, שוק הנדל"ן המתחמם בישראל. מחירי הדיור בישראל עלו בכ-15% בשנה האחרונה, והם ממשיכים לעלות למרות ניסיונות הממשלה לצנן את השוק. עליות אלו מתגלגלות גם למחירי השכירות, שעלו בממוצע ב-8% ברחבי הארץ. מכיוון שהוצאות הדיור מהוות כ-25% מסל ההוצאות של משק בית ממוצע, השפעתן על האינפלציה משמעותית.

שנית, המחסור בכוח אדם בענפים מסוימים. שיעור האבטלה הנמוך בישראל (כ-3.5%) יוצר לחץ על השכר במשק, בייחוד בענפים כמו היי-טק, בנייה ושירותים. עליות שכר אלו מתגלגלות למחירי המוצרים והשירותים.

שלישית, הריכוזיות במשק הישראלי. במספר ענפים מרכזיים בישראל, מספר קטן של שחקנים שולט בנתח גדול מהשוק, מה שמאפשר העלאת מחירים בקלות יחסית. דוגמאות בולטות הן שוק המזון, הביטוח והבנקאות.

לבסוף, חוסר היציבות הפוליטי בישראל והגירעון התקציבי המתרחב יוצרים אי ודאות כלכלית, המזינה אף היא את האינפלציה. בBizCash אנו מנתחים כיצד גורמים אלו משפיעים על העסקים והצרכנים במשק, ומספקים תובנות להתמודדות עם השלכותיהם.

השוואה בינלאומית: האינפלציה בישראל מול העולם

כדי להבין את חומרת המצב בישראל, חשוב לבחון את האינפלציה בישראל בהשוואה למדינות אחרות. בעוד שרוב הכלכלות המפותחות חוות גל אינפלציה משמעותי, ישנם הבדלים ניכרים בין המדינות השונות.

מהטבלה ניתן לראות כי האינפלציה בישראל, אף שהיא גבוהה ביחס לעשור הקודם, עדיין נמוכה יחסית למדינות מסוימות כמו בריטניה, הונגריה ותורכיה. עם זאת, היא גבוהה יותר מגרמניה, צרפת ויפן.

הנתונים מראים גם כי כמעט כל הבנקים המרכזיים בעולם נקטו במדיניות של העלאת ריבית כדי להילחם באינפלציה. בנק ישראל העלה את הריבית מרמת שפל של 0.1% לרמה של 4.75% בתוך כשנה וחצי – מהלך משמעותי שמטרתו לצנן את הביקושים במשק ולהוריד את האינפלציה.

מעניין לציין שבעוד שהאינפלציה בארה"ב ובאירופה מתחילה להראות סימני ירידה, בישראל הירידה איטית יותר. הסיבות לכך מגוונות, וכוללות את המצב הביטחוני, שוק הנדל"ן המתחמם והריכוזיות במשק הישראלי.

השפעות האינפלציה על משקי הבית והצרכנים בישראל

האינפלציה הגבוהה משפיעה באופן משמעותי על חייהם הכלכליים של אזרחי ישראל, עם השלכות מרחיקות לכת על כוח הקנייה, החיסכון והתכנון הפיננסי. להלן המשמעויות העיקריות עבור משקי הבית:

שחיקת השכר הריאלי והשפעתה על רמת החיים

בעוד השכר הנומינלי במשק הישראלי עלה בכ-3.1% בשנה האחרונה, האינפלציה של 5.3% מובילה לשחיקה של כ-2.2% בשכר הריאלי. במילים פשוטות, אף שהמשכורת עלתה על הנייר, כוח הקנייה של השכר ירד. עבור משפחה ממוצעת עם שכר של 15,000 ש"ח בחודש, מדובר באובדן כוח קנייה של כ-330 ש"ח מדי חודש, או כ-4,000 ש"ח בשנה.

סקר שערך מכון המחקר של BizCash מצא כי כ-72% מהנשאלים דיווחו שהם נאלצו לצמצם את צריכת מוצרי המזון, כ-68% צמצמו בבילויים ונופשים, וכ-41% דחו רכישות גדולות שתכננו. ההשפעה משמעותית במיוחד על משפחות עם ילדים, שעבורן העלייה במחירי המזון, החינוך והפנאי מהווה נטל כבד.

העלייה במחירי הדיור וההשפעה על נוטלי המשכנתאות

אחד התחומים המשמעותיים ביותר שמושפעים מהאינפלציה הוא שוק הדיור. מחירי הדירות עלו בכ-15% בשנתיים האחרונות, ומחירי השכירות עלו בממוצע ב-8% בשנה האחרונה. במקביל, העלייה החדה בריבית בנק ישראל משפיעה באופן ישיר על מחירי המשכנתאות.

לדוגמה, משפחה שלקחה משכנתא של מיליון ש"ח ל-25 שנה לפני שנתיים, שילמה החזר חודשי של כ-3,800 ש"ח. אותה משכנתא כיום תעלה כ-5,700 ש"ח בחודש – עלייה של כ-50%. נתון זה מדאיג במיוחד לאור העובדה שכ-58% ממשקי הבית בישראל חיים בדירה בבעלותם עם משכנתא.

נוטלי משכנתאות בריבית משתנה מרגישים את ההשפעה באופן מיידי, עם עלייה חדה בהחזרים החודשיים. לפי נתוני בנק ישראל, כ-35% מהמשכנתאות בישראל הן בריבית משתנה, מה שמציב משפחות רבות בסיכון פיננסי.

השפעה דיפרנציאלית: מי נפגע יותר מהאינפלציה?

האינפלציה פוגעת באופן לא שוויוני בחברה הישראלית. משקי בית מהעשירונים התחתונים נפגעים באופן חמור יותר, מכיוון שחלק גדול יותר מהכנסתם מוקדש למוצרי יסוד כמו מזון, דיור ואנרגיה – תחומים שחוו את עליות המחירים החדות ביותר.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, משפחה בעשירון התחתון מוציאה כ-42% מהכנסתה על מזון ודיור, לעומת כ-28% בלבד בעשירון העליון. כתוצאה מכך, האינפלציה האפקטיבית למשפחות בעשירונים התחתונים גבוהה בכ-1.5% מהאינפלציה הממוצעת במשק.

גם הפריפריה מושפעת באופן חמור יותר, עם עלייה חדה יותר במחירי השכירות בערים כמו באר שבע (10%), חיפה (9.5%) ואשקלון (11%), בהשוואה לתל אביב (7%). במקביל, אפשרויות התעסוקה והשכר בפריפריה נמוכות יותר, מה שמקשה על ההתמודדות עם האינפלציה.

המדיניות הכלכלית והמאבק באינפלציה

התמודדות עם האינפלציה הגבוהה דורשת מדיניות כלכלית מורכבת ורב-ממדית. הן בנק ישראל והן הממשלה נוקטים בצעדים שונים כדי לבלום את עליית המחירים, אך הדרך להשגת יעד האינפלציה עדיין ארוכה.

תפקידו של בנק ישראל במאבק באינפלציה

בנק ישראל, בניצוחו של הנגיד פרופ' אמיר ירון, הוא השחקן המרכזי במאבק באינפלציה. הכלי העיקרי שעומד לרשותו הוא הריבית המוניטרית, וכפי שצוין, הבנק העלה את הריבית מ-0.1% בתחילת 2022 ל-4.75% כיום – העלייה החדה ביותר זה שנים רבות.

העלאת הריבית פועלת בכמה מישורים: היא מייקרת את האשראי, מה שמפחית את הביקושים במשק; היא מעודדת חיסכון, כיוון שהתשואה על פיקדונות עולה; והיא מחזקת את השקל ביחס למטבעות זרים, מה שמוזיל יבוא ומפחית לחצים אינפלציוניים.

בנוסף להעלאת הריבית, בנק ישראל נקט גם בצעדים נוספים:

• התערבות בשוק המט"ח – הבנק רכש דולרים בהיקף של כ-8.2 מיליארד דולר בשנת 2022 כדי למתן את התחזקות השקל.
• הקשחת הדרישות לנטילת משכנתאות – הגבלת החלק של ההלוואה בריבית משתנה ל-33% מסך המשכנתא.
• תקשורת מכוונת – הבנק מאותת לשווקים על כוונותיו העתידיות, מה שמסייע לייצב ציפיות אינפלציוניות.

לפי הערכות של BizCash, בנק ישראל צפוי להמשיך במדיניות מוניטרית מרסנת לפחות עד אמצע 2024, כאשר תחזית הריבית לסוף 2023 עומדת על 5%.

צעדי הממשלה להתמודדות עם יוקר המחיה

במקביל לפעולות בנק ישראל, גם הממשלה נוקטת בצעדים להתמודדות עם יוקר המחיה והאינפלציה:

• רפורמות בתחום המזון – הפחתת מכסים על מוצרי מזון מיובאים, הקלה ברגולציה על יבוא מקביל, ותמיכה בהגברת התחרות בענף הקמעונאות.
• רפורמות בתחום הדיור – תוכניות להגדלת היצע הדירות, האצת הליכי תכנון ובנייה, והטבות מס לבנייה למגורים.
• תמיכה ישירה באוכלוסיות מוחלשות – הגדלת קצבאות לקשישים, למשפחות חד-הוריות ולנכים, והרחבת תוכניות סיוע בשכר דירה.
• צעדים בתחום האנרגיה – הפחתת הבלו על הדלק, מתן הנחות בחשבון החשמל למשקי בית מעוטי יכולת, ועידוד המעבר לאנרגיות מתחדשות.

עם זאת, צעדי הממשלה זוכים לביקורת מצד כלכלנים שונים. לטענתם, הצעדים אינם מספיקים כדי להתמודד עם שורש הבעיה – הריכוזיות במשק והיעדר תחרות בענפים מרכזיים. כמו כן, הגירעון הממשלתי הגדל עלול להחמיר את האינפלציה בטווח הארוך.

אתגרים והזדמנויות בניהול המדיניות הכלכלית הנוכחית

קובעי המדיניות בישראל ניצבים בפני דילמות מורכבות. מצד אחד, המאבק באינפלציה דורש צעדים מרסנים שעלולים להאט את הצמיחה ולהגדיל את האבטלה. מצד שני, אי-טיפול באינפלציה עלול להוביל להחמרה נוספת במצב ולפגיעה ארוכת טווח בכלכלה.

האתגר המרכזי הוא למצוא את האיזון הנכון – להוריד את האינפלציה מבלי לגרום למיתון. נכון לעכשיו, הצמיחה בישראל עדיין חיובית (כ-2.5% ב-2023), אך נמוכה משמעותית מהצמיחה בשנת 2022 (6.5%).

לצד האתגרים, המצב הנוכחי מייצר גם הזדמנויות. המודעות הגוברת ליוקר המחיה יוצרת תמיכה ציבורית ברפורמות מבניות שבעבר היה קשה לקדם. כמו כן, האינפלציה מספקת הזדמנות לשינוי הרגלי הצריכה ולקידום צריכה מקיימת יותר.

אסטרטגיות פיננסיות בתקופת אינפלציה גבוהה

האינפלציה הגבוהה מציבה אתגרים פיננסיים משמעותיים בפני משקי הבית והעסקים בישראל. עם זאת, ישנן אסטרטגיות שיכולות לסייע בהתמודדות עם המצב ואף לנצל הזדמנויות שנוצרות בתקופות אלו.

השקעות מומלצות בתקופת אינפלציה

תקופות אינפלציה מחייבות חשיבה מחדש על אסטרטגיית ההשקעות. להלן מספר אפיקי השקעה שנחשבים לעמידים יחסית בפני אינפלציה:

• נדל"ן – באופן היסטורי, נדל"ן נחשב למגן טוב מפני אינפלציה. מחירי הנדל"ן והשכירות נוטים לעלות בתקופות אינפלציוניות, מה שעשוי לשמר את הערך הריאלי של ההשקעה. עם זאת, עליית הריבית הנוכחית מעלה את עלויות המימון, מה שמחייב חישוב זהיר של כדאיות ההשקעה.
• אגרות חוב צמודות מדד – השקעה באג"ח ממשלתיות או קונצרניות צמודות למדד המחירים לצרכן מספקת הגנה ישירה מפני אינפלציה, שכן הקרן והריבית עולות יחד עם המדד.
• מניות בענפים מסוימים – חברות בענפים כמו אנרגיה, חומרי גלם, בנקאות וחברות עם כוח תמחור חזק (היכולת להעלות מחירים בקלות) נוטות להציג ביצועים טובים יותר בתקופות אינפלציה.
• סחורות – השקעה בסחורות כמו זהב, נפט, חקלאות ומתכות תעשייתיות עשויה לספק הגנה מפני אינפלציה, שכן מחיריהן נוטים לעלות בתקופות כאלה.
• קרנות נאמנות ותעודות סל צמודות מדד – אלו מאפשרות לחסוך בעמלות ולפזר את הסיכון על פני מגוון נכסים.

חשוב להדגיש שכל השקעה כרוכה בסיכונים, ומומלץ להתייעץ עם יועץ פיננסי מוסמך לפני קבלת החלטות השקעה משמעותיות. בBizCash אנו מספקים מידע מקיף על אפיקי השקעה שונים, אך איננו ממליצים על השקעות ספציפיות.

ניהול חובות והלוואות בתקופת אינפלציה

בתקופת אינפלציה ועליית ריבית, ניהול נכון של חובות והלוואות הופך קריטי:

• בחינת מחזור הלוואות – עבור הלוואות בריבית משתנה, כדאי לבחון אפשרות למחזור לריבית קבועה כדי להתגונן מפני עליות ריבית נוספות. מנגד, אם אתם מעריכים שהאינפלציה תתמתן בקרוב וריביות יתחילו לרדת, ייתכן שכדאי להישאר עם ריבית משתנה.
• חובות צמודי מדד – הלוואות צמודות מדד (כולל חלק מהמשכנתאות) מתייקרות בתקופת אינפלציה. אם יש לכם הלוואות כאלה בהיקף משמעותי, שקלו לפרוע אותן מוקדם אם יש לכם את האמצעים לכך.
• תעדוף פירעון חובות – תעדפו פירעון חובות בריבית גבוהה (כמו אשראי בכרטיסי אשראי או הלוואות חוץ-בנקאיות) על פני חובות בריבית נמוכה.
• היזהרו מהלוואות חדשות – בתקופת ריבית גבוהה, כדאי להימנע מלקיחת הלוואות חדשות אלא אם הן הכרחיות או מיועדות להשקעה עם תשואה צפויה גבוהה מהריבית.

ניהול תקציב משפחתי בעת אינפלציה

האינפלציה מחייבת התאמות גם בניהול התקציב המשפחתי היומיומי:

• מעקב הדוק אחר הוצאות – השתמשו באפליקציות לניהול תקציב או בגיליון אלקטרוני כדי לעקוב אחר ההוצאות שלכם ולזהות תחומים בהם ניתן לחסוך.
• רכישות מתוכננות – תכננו רכישות גדולות מראש והשוו מחירים. בתקופת אינפלציה, לפעמים עדיף לרכוש מוצרים עמידים מוקדם יותר מאשר לחכות להתייקרות.
• הגדלת הכנסות – חפשו דרכים להגדיל את ההכנסה, אם באמצעות שיפור תנאי השכר במקום העבודה הנוכחי, מעבר למשרה מכניסה יותר, או יצירת מקורות הכנסה נוספים.
• בניית כרית פיננסית – חשוב לשמור על כרית פיננסית של 3-6 חודשי הוצאות למקרה חירום, אך בתקופת אינפלציה גבוהה יש לשקול השקעת חלק מהכספים באפיקים צמודי מדד כדי לשמור על ערכם.
• צריכה חכמה – בחנו האם ניתן להחליף מוצרים ושירותים יקרים בחלופות זולות יותר, לרכוש במבצעים או בסיטונאות, ולצמצם צריכה מיותרת.

תחזיות והערכות לגבי האינפלציה בישראל

לאחר שסקרנו את הגורמים לאינפלציה והשפעותיה, חשוב לבחון את המגמות הצפויות בשנים הקרובות. תחזיות אלה מבוססות על נתוני בנק ישראל, תחזיות גופים פיננסיים מובילים וניתוח מומחי BizCash.

תחזיות אינפלציה לטווח הקצר והבינוני

לפי תחזית כלכלית עדכנית, האינפלציה בישראל צפויה להתמתן בהדרגה בשנתיים הקרובות:

• סוף 2023 – האינפלציה צפויה להיות בטווח של 4.5%-5.0%, עדיין מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל (1%-3%).
• 2024 – צפויה ירידה הדרגתית לרמה של 3.0%-3.8%, כתוצאה מהשפעת העלאות הריבית והתמתנות בביקושים.
• 2025 – האינפלציה צפויה לחזור לטווח היעד של בנק ישראל, ולעמוד על כ-2.5%.

עם זאת, תחזיות אלו כפופות לגורמי אי-ודאות רבים, כולל:

• ההתפתחויות במלחמה באוקראינה והשפעתן על מחירי האנרגיה והמזון.
• קצב ההתאוששות של שרשראות האספקה העולמיות.
• המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם, במיוחד הפדרל ריזרב האמריקאי.
• התפתחויות פוליטיות וביטחוניות במזרח התיכון.

גורמים שעשויים להשפיע על מגמות האינפלציה בעתיד

מספר גורמים עשויים להשפיע על מסלול האינפלציה בישראל בשנים הקרובות:

• שוק העבודה – שיעור האבטלה הנמוך בישראל (כ-3.5%) יוצר לחץ לעליות שכר, מה שעלול להזין את האינפלציה. מאידך, האטה כלכלית עלולה להוביל לעלייה באבטלה ולהחלשת לחצי השכר.
• שוק הדיור – מחירי הדיור בישראל המשיכו לעלות למרות עליית הריבית, אם כי בקצב מתון יותר. היכולת להגדיל את היצע הדירות תשפיע משמעותית על האינפלציה בתחום זה.
• ההתפתחויות בשער החליפין – ייסוף השקל ביחס לדולר ולאירו עשוי למתן את האינפלציה דרך הוזלת היבוא, בעוד שפיחות עלול להגביר אותה.
• רפורמות מבניות – רפורמות להגברת התחרות במשק, במיוחד בענפים ריכוזיים כמו המזון והפיננסים, עשויות להוביל להפחתת מחירים בטווח הארוך.
• מדיניות פיסקלית – הגדלת הגירעון התקציבי עלולה להגביר את הלחצים האינפלציוניים, בעוד שמשמעת תקציבית עשויה לתמוך במאמצים להורדת האינפלציה.

סיכונים והזדמנויות בתרחישי אינפלציה שונים

בהתאם לתרחישים השונים של התפתחות האינפלציה, ניתן לזהות מספר סיכונים והזדמנויות:

תרחיש של אינפלציה מתמשכת (מעל 4%):

• סיכונים: המשך שחיקת השכר הריאלי, פגיעה בצמיחה עקב המשך העלאות ריבית, לחץ על משקי בית עם משכנתאות, פגיעה באטרקטיביות של ישראל למשקיעים זרים.
• הזדמנויות: פוטנציאל לתשואות גבוהות בהשקעות צמודות מדד, שיפור התחרותיות של יצואנים ישראלים, ערך גבוה יותר לנכסים ריאליים כמו נדל"ן.

תרחיש של ירידה מהירה באינפלציה (מתחת ל-3% בתוך שנה):

• סיכונים: אפשרות להאטה כלכלית משמעותית או אף מיתון, עלייה באבטלה, ירידת ערך נכסים שנרכשו כהגנה מפני אינפלציה.
• הזדמנויות: אפשרות להורדת ריבית מהירה שתוביל להתאוששות בשוק ההון,