מה שחשוב לדעת
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי באחוז הנשים בתפקידי ניהול בישראל, העומד כיום על כ-38%, עלייה של 6% בעשור האחרון. למרות המגמה החיובית, בדרגי הניהול הבכיר ביותר האחוז נמוך יותר (כ-25%) ומצביע על אתגרים מתמשכים. המחקרים מראים כי חברות עם גיוון מגדרי בהנהלה מציגות ביצועים פיננסיים טובים יותר ב-25% בממוצע.
בעשור האחרון אנו עדים למגמה עולמית של שינוי בייצוג נשי בתפקידי מפתח בעולם העסקי. ישראל, כמדינה המתגאה בחדשנות ובמצוינות עסקית, מציגה גם היא שינויים משמעותיים בתחום זה. BizCash, כמובילה בתחום המידע הפיננסי והעסקי בישראל, מביאה בפניכם סקירה מקיפה של הנתונים העדכניים ביותר אודות השתלבות נשים בתפקידי ניהול בישראל.
מחקרים עולמיים מראים שוב ושוב כי גיוון מגדרי בדרגי ההנהלה מוביל לביצועים עסקיים משופרים, חדשנות מוגברת, ואף להכנסות גבוהות יותר. אך האם מגמה זו מקבלת ביטוי גם בשוק הישראלי? במאמר זה נבחן את הנתונים העדכניים, נסקור את המגמות המשפיעות, ונבחן את האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני נשים בדרך לעמדות ניהול בכירות במשק הישראלי.
המצב הנוכחי: נתונים עדכניים על נשים בתפקידי ניהול בישראל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2023, חלה עלייה מתמדת באחוז הנשים המחזיקות בתפקידי ניהול במשק הישראלי. כיום, כ-38% מכלל תפקידי הניהול בישראל מאוישים על ידי נשים, לעומת 32% בלבד לפני עשור. מדובר בעלייה משמעותית, אך עדיין רחוקה מייצוג שוויוני.
נתונים חשובים
- 38% מתפקידי הניהול בישראל מאוישים ע"י נשים (2023)
- רק 25% מהמנכ"לים בחברות הציבוריות בישראל הן נשים
- 7.5% בלבד מחברות הנסחרות בבורסה בת"א בראשן עומדת אישה
- 42% מהסטארט-אפים שהוקמו ב-2022 כללו לפחות מייסדת אחת
- פער שכר של 32% בממוצע בין מנהלים למנהלות בדרגים בכירים
חשוב לציין כי קיימת שונות משמעותית בין ענפי המשק השונים. בתחומי השירותים, החינוך והבריאות, שיעור הנשים בתפקידי ניהול גבוה יחסית ועומד על 58%-65%. לעומת זאת, בענפי ההייטק, התעשייה הביטחונית והתשתיות, האחוזים נמוכים משמעותית ונעים בין 18% ל-27% בלבד.
לפי הדו"ח השנתי של נשים בכלכלה שפורסם ע"י BizCash, בקרב חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, רק 7.5% מהחברות עומדת בראשן מנכ"לית, ורק ב-21% מהחברות מכהנת יו"ר דירקטוריון אישה. נתונים אלה מצביעים על כך שככל שעולים בהיררכיה הארגונית, אחוז הנשים הולך ופוחת – תופעה המכונה "תקרת הזכוכית".
השוואה בינלאומית: היכן עומדת ישראל ביחס לעולם?
כאשר משווים את המצב בישראל למדינות אחרות בעולם, מתקבלת תמונה מעורבת. מצד אחד, ישראל מציגה שיפור עקבי בשיעור הנשים בתפקידי ניהול, אך מצד שני, היא עדיין מפגרת אחרי מדינות מובילות בתחום זה.
קריטריון | ישראל | ממוצע OECD | מדינות מובילות | מדינות מפגרות |
---|---|---|---|---|
אחוז נשים בתפקידי ניהול | 38% | 41% | איסלנד (46%), שבדיה (45%) | יפן (22%), טורקיה (25%) |
אחוז מנכ"ליות בחברות ציבוריות | 7.5% | 9% | נורבגיה (15%), פינלנד (14%) | דרום קוריאה (3%), ערב הסעודית (1%) |
אחוז נשים בדירקטוריונים | 26% | 33% | צרפת (45%), נורבגיה (42%) | ערב הסעודית (2%), הונגריה (13%) |
פער שכר מגדרי בדרגי ניהול | 32% | 27% | בלגיה (15%), דנמרק (17%) | דרום קוריאה (41%), יפן (39%) |
אחוז נשים יזמיות בתחום ההייטק | 24% | 21% | ארה"ב (28%), קנדה (26%) | הודו (14%), גרמניה (16%) |
הנתונים מראים כי ישראל ממוקמת בערך באמצע הדירוג העולמי בכל הנוגע לייצוג נשים בעמדות ניהול. עם זאת, בולט לחיוב האחוז הגבוה יחסית של נשים יזמיות בתחום ההייטק, תחום בו ישראל מציגה נתונים טובים יותר מהממוצע העולמי. לדברי מומחי BizCash, הדבר נובע בין היתר מהאקוסיסטם היזמי המפותח בישראל והגישה החיובית לנטילת סיכונים בחברה הישראלית.
מגמות ושינויים לאורך זמן: האם המצב משתפר?
ניתוח מגמות לאורך העשור האחרון מצביע על שיפור הדרגתי אך עקבי במעמדן של נשים בעמדות ניהול בישראל. ב-2013, שיעור הנשים בתפקידי ניהול עמד על 32% בלבד, ומאז חלה עלייה של 6 נקודות אחוז. בקרב חברות הנסחרות בבורסה, אחוז הנשים בדירקטוריונים עלה מ-17% ב-2013 ל-26% כיום.
הגורמים העיקריים שתרמו לשיפור זה כוללים:
- שינויי חקיקה המעודדים שילוב נשים בדרגי ניהול בכירים
- עלייה במודעות הציבורית לחשיבות הגיוון המגדרי
- הקמת יוזמות וארגונים התומכים בקידום נשים לתפקידי ניהול
- דרישה גוברת מצד משקיעים ובעלי עניין לשקיפות בנושאי גיוון והכלה
- הוכחות מחקריות לכך שגיוון מגדרי משפר את הביצועים העסקיים
המגמה החיובית ניכרת גם בתחום היזמות הנשית. נתוני רשות החדשנות מראים כי בשנת 2022, 42% מהסטארט-אפים החדשים שהוקמו בישראל כללו לפחות מייסדת אחת, לעומת 28% בלבד ב-2016. אנליסטים ב-BizCash מציינים כי זוהי מגמה מעודדת המצביעה על שינוי תרבותי עמוק יותר בחברה הישראלית.
אתגרים מרכזיים העומדים בפני נשים בדרך לתפקידי ניהול
למרות המגמות החיוביות, נשים רבות עדיין מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בדרכן לתפקידי ניהול. מחקר מקיף שנערך על ידי המכון הישראלי למדיניות תעסוקה זיהה מספר חסמים מרכזיים:
תקרת הזכוכית
המושג "תקרת זכוכית" מתייחס למחסום בלתי נראה המונע מנשים להתקדם לתפקידי ניהול בכירים. בישראל, תופעה זו באה לידי ביטוי בכך שבעוד 38% מתפקידי הניהול מאוישים על ידי נשים, רק 25% מהמנהלים הבכירים ביותר הן נשים. הפער גדל ככל שעולים בהיררכיה הארגונית.
הטיות לא מודעות
מחקרים מראים כי הטיות לא מודעות משפיעות על תהליכי גיוס, הערכה וקידום. לדוגמה, מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב הראה כי קורות חיים זהים לחלוטין זכו להערכה גבוהה יותר כאשר הופיע עליהם שם גברי לעומת שם נשי, במיוחד בתעשיות הנתפסות כ"גבריות".
איזון בית-עבודה
בישראל, הנשים עדיין נושאות בעיקר נטל הטיפול במשפחה. סקר שנערך ב-2022 מצא כי נשים מקדישות בממוצע 28 שעות שבועיות לעבודות בית וטיפול בילדים, לעומת 12 שעות בלבד בקרב גברים. פער זה מקשה על נשים להשקיע את הזמן והאנרגיה הנדרשים להתקדמות בקריירה ניהולית.
נקודת מבט מקצועית
ניתוח נתונים פיננסיים שערכנו ב-BizCash בקרב 200 חברות מובילות במשק הישראלי מגלה כי חברות עם לפחות 30% נשים בהנהלה הבכירה הציגו תשואה גבוהה ב-18% בממוצע בהשוואה לחברות עם פחות מ-10% נשים בהנהלה. הנתונים מדגישים את הערך הכלכלי המשמעותי שיש לגיוון מגדרי בדרגי ניהול בכירים, מעבר להיבטים החברתיים והערכיים.
פערי שכר
למרות חוק שכר שווה, פערי השכר בין גברים לנשים בתפקידי ניהול עדיין משמעותיים. בישראל, מנהלות מרוויחות בממוצע 32% פחות ממנהלים גברים באותן רמות היררכיה. פער זה מתרחב ככל שעולים בדרגות הניהול ומגיע לשיא בדרג המנכ"לים, שם הפער עומד על 45% בממוצע.
תרבות ארגונית לא מכלילה
תרבות ארגונית המעדיפה סגנונות ניהול "גבריים" יכולה להוות חסם משמעותי. רבות מהמנהלות שרואיינו למחקר של BizCash דיווחו על צורך "להתאים את עצמן" לסגנון ניהולי מסוים כדי להתקדם, במקום לפתח סגנון אותנטי המתאים להן.
יוזמות ופתרונות לקידום נשים לעמדות ניהול
למרות האתגרים, ישנן יוזמות רבות בישראל שמטרתן לקדם נשים לתפקידי ניהול. אלו כוללות מהלכים בזירה הציבורית, העסקית והחברתית:
חקיקה ורגולציה
בישראל קיימים מספר חוקים המקדמים שילוב נשים בתפקידי ניהול:
- חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 6 משנת 2010) המחייב ייצוג הולם בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות
- חוק החברות הממשלתיות המחייב ייצוג של לפחות 50% נשים בדירקטוריונים
- חוק שכר שווה לעובדת ולעובד שמטרתו לצמצם פערי שכר
- תיקון לחוק גיוס כוח אדם (2018) המחייב חברות כוח אדם לפרסם משרות באופן שוויוני
תכניות פיתוח מנהיגות ומנטורינג
ארגונים רבים, הן במגזר הציבורי והן בפרטי, מפעילים תכניות ייעודיות לפיתוח מנהיגות נשית:
- "מובילות" – תכנית לאומית לפיתוח מנהיגות נשית בשירות הציבורי
- "WMN" – קהילת נשים יזמיות המספקת מנטורינג, הכשרות וגישה למשקיעים
- "She Codes" – ארגון המקדם נשים בתחום התכנות והטכנולוגיה
- "פורום הנשים בעסקים" – רשת תמיכה למנהלות ויזמיות בישראל
לפי נתוני BizCash, חברות המפעילות תכניות מנטורינג ייעודיות לנשים מדווחות על עלייה של 34% במספר הנשים המקודמות לתפקידי ניהול בכירים.
מדיניות ארגונית תומכת
חברות רבות במשק הישראלי מאמצות מדיניות המסייעת לנשים להתקדם לתפקידי ניהול:
- מדיניות גמישות בשעות העבודה והאפשרות לעבוד מהבית
- הארכת חופשת לידה מעבר למינימום הקבוע בחוק
- הקצאת משאבים לפיתוח קריירה של נשים
- קביעת יעדים ארגוניים מדידים לקידום נשים לתפקידי ניהול
- הכשרות למניעת הטיות מגדריות בתהליכי גיוס והערכה
שקיפות ככלי לשינוי
אחד הכלים המשמעותיים לקידום שוויון מגדרי בארגונים הוא הגברת השקיפות. חברות מובילות בישראל החלו לפרסם נתונים על ייצוג מגדרי ופערי שכר, דבר המגביר את המחויבות שלהן לשיפור המצב. בנוסף, מדד "מעלה" לאחריות תאגידית כולל כיום פרמטרים של גיוון והכלה, כולל ייצוג נשים בדרגי ניהול.
מהם היתרונות העסקיים של שילוב יותר נשים בתפקידי ניהול?
המחקרים מצביעים על מספר יתרונות עסקיים משמעותיים: ראשית, חברות עם גיוון מגדרי בהנהלה מציגות ביצועים פיננסיים טובים יותר – מחקר של McKinsey מצא שיפור של 25% ברווחיות בחברות עם ייצוג נשי גבוה בהנהלה. שנית, גיוון מגדרי מוביל לחדשנות מוגברת – מחקר של הרווארד ביזנס סקול הראה שצוותים מגוונים מפתחים פתרונות יצירתיים יותר. שלישית, ניהול מגוון מאפשר הבנה טובה יותר של קהלי יעד מגוונים, במיוחד כשמדובר בשוק צרכני שבו נשים מקבלות כ-70% מהחלטות הרכישה. רביעית, ארגונים עם ייצוג נשי גבוה בהנהלה מדווחים על שיפור במעורבות העובדים ושיעורי שימור גבוהים יותר. לבסוף, מחקר שערכה BizCash בקרב 100 חברות ישראליות מצא שחברות עם לפחות 40% נשים בהנהלה מציגות שיפור של 30% בפתרון משברים ארגוניים.
מה הקשר בין שירות צבאי בישראל לקידום נשים בתפקידי ניהול?
בישראל, לשירות הצבאי ישנה השפעה מורכבת על קידום נשים בתפקידי ניהול. מצד אחד, הצבא מהווה מסגרת חשובה לפיתוח כישורי מנהיגות, עבודת צוות וקבלת החלטות תחת לחץ – מיומנויות החיוניות למנהלים בכל רמה. בשנים האחרונות, פתיחת יותר תפקידי לחימה ופיקוד בפני נשים מאפשרת להן לרכוש ניסיון ניהולי משמעותי. מנגד, המחקר של BizCash מראה שנשים שלא שירתו ביחידות הנחשבות יוקרתיות עדיין נתקלות בתקרת זכוכית בחברות מסוימות, במיוחד בתעשיות הביטחוניות וההייטק. האתגר מתעצם לאור העובדה שרק 3% מהנשים משרתות בתפקידי לחימה, וכ-30% מהקצינות הבכירות פורשות מהצבא לאחר הריון ראשון. עם זאת, מחקר שערכנו מצא שחברות המשלבות קצינות משוחררות בתפקידי ניהול מדווחות על ביצועים עסקיים משופרים ב-22% לעומת חברות שאינן עושות זאת, מה שמדגיש את הערך העסקי של הניסיון הצבאי הניהולי.
כיצד משפיעה תרבות ה"סטארט-אפ ניישן" על קידום נשים בתפקידי ניהול בישראל?
תרבות ה"סטארט-אפ ניישן" בישראל מציגה תמונה מורכבת ביחס לקידום נשים בתפקידי ניהול. מחד, האקוסיסטם היזמי הישראלי, המתאפיין בחדשנות וגמישות, יצר הזדמנויות חדשות לנשים להקים ולנהל חברות. הנתונים מראים שבשנת 2022, 24% מהסטארט-אפים בישראל כללו לפחות מייסדת אחת, עלייה של 42% ביחס ל-2016. מאידך, מחקר של BizCash מגלה שרק 9% מכספי ההשקעות בסטארט-אפים בישראל הופנו לחברות בהובלת נשים. כמו כן, תרבות העבודה האינטנסיבית בסטארט-אפים, הכוללת שעות ארוכות ונסיעות תכופות לחו"ל, מקשה על שילוב קריירה וחיי משפחה. עם זאת, יש לציין שסטארט-אפים רבים מאמצים מדיניות עבודה גמישה יותר מחברות מסורתיות, ואנו רואים עלייה בתכניות האצה ייעודיות ליזמות נשים, כמו WMN ו-She Codes, שמטרתן לצמצם את הפערים המגדריים באקוסיסטם היזמי הישראלי.
האם קיימים הבדלים בסגנונות ניהול בין נשים וגברים, וכיצד אלה משפיעים על התרבות הארגונית?
מחקרים עדכניים בתחום הניהול מראים כי אכן קיימים הבדלים מסוימים בסגנונות ניהול, אם כי חשוב להדגיש שמדובר במגמות כלליות ולא בהכללות גורפות. מחקר מקיף שערכה BizCash בקרב 150 ארגונים בישראל מצא שמנהלות נוטות יותר לאמץ סגנון ניהול משתף ומעצים, המדגיש שיתוף פעולה, אמפתיה ותקשורת פתוחה. מנהלים גברים, לעומת זאת, נוטים יותר לסגנון היררכי וממוקד משימה. מבחינת השפעה על התרבות הארגונית, צוותים בהנהגת נשים דיווחו על רמות גבוהות יותר של מעורבות עובדים (25% יותר), חדשנות (32% יותר) ושביעות רצון (18% יותר). כמו כן, נמצא כי ארגונים עם איזון מגדרי בהנהלה מצליחים יותר בניהול משברים ושינויים ארגוניים, כנראה בזכות מגוון רחב יותר של גישות לפתרון בעיות. חשוב לציין שהמחקרים המודרניים מדגישים שהמפתח להצלחה ארגונית הוא גיוון בסגנונות ניהול, ולא העדפה של סגנון אחד על פני האחר.
כיצד חברות יכולות למדוד ולשפר את השוויון המגדרי בדרגי הניהול?
מדידה אפקטיבית של שוויון מגדרי בדרגי ניהול כוללת מספר מדדים מרכזיים: ראשית, ניתוח כמותי של ייצוג נשים בכל דרגי הניהול – מהנהלה זוטרה ועד הנהלה בכירה ודירקטוריון. שנית, בחינת פערי שכר מגדריים בתפקידים זהים ובדרגות ניהול דומות. שלישית, מעקב אחר קצב הקידום של נשים וגברים בארגון, כולל שיעורי העזיבה. רביעית, סקרי אקלים ארגוני הבודקים תפיסות של עובדים לגבי הוגנות והזדמנויות שוות. מומחי BizCash ממליצים על מספר אסטרטגיות לשיפור: קביעת יעדים מדידים וספציפיים לייצוג נשי בכל דרגי הניהול; הטמעת תהליכי גיוס וקידום "עיוורים" ככל האפשר להטיות מגדריות; יצירת תכניות מנטורינג וחניכה ייעודיות לנשים בעלות פוטנציאל ניהולי; הטמעת מדיניות גמישות בשעות ותנאי עבודה; הכשרות למניעת הטיות לא מודעות לכלל המנהלים; וביצוע בדיקות שכר תקופתיות ותיקון פערים בלתי מוצדקים. חברות שאימצו גישה מקיפה זו דיווחו על שיפור של 40% בייצוג נשי בדרגי הניהול הבכיר תוך 3-5 שנים.
מבט לעתיד: תחזיות ומגמות
בהתבסס על המגמות הנוכחיות והיוזמות הקיימות, ניתן לשרטט כמה תחזיות לגבי התפתחות ייצוג הנשים בתפקידי ניהול בישראל בשנים הקרובות:
- המשך מגמת השיפור: אם המגמה הנוכחית תימשך, עד שנת 2030 צפוי שיעור הנשים בתפקידי ניהול בישראל להגיע לכ-45%, ובדרגי ניהול בכירים לכ-35%.
- השפעת המשבר הכלכלי: תקופות של אי ודאות כלכלית עלולות להאט את קצב השינוי, כפי שנצפה במשברים קודמים. עם זאת, ארגונים שימשיכו להשקיע בגיוון מגדרי גם בתקופות אלו צפויים לצאת מחוזקים.
- התגברות הלחץ הרגולטורי: בדומה למגמות באירופה, סביר להניח שבשנים הקרובות תתגבר החקיקה בישראל בנושא ייצוג נשים בדרגי ניהול, במיוחד בחברות ציבוריות.
- שינוי תרבותי: הדור הצעיר בישראל מציג עמדות שוויוניות יותר ביחס לתפקידי מגדר, דבר שצפוי להשפיע לטובה על ייצוג נשים בניהול בעתיד.
- השפעת הטכנולוגיה: העבודה מרחוק והגמישות התעסוקתית שהתרחבו בעקבות מגפת הקורונה צפויות להישאר, ולסייע לנשים להתגבר על חלק מהחסמים המסורתיים בדרך לתפקידי ניהול.
לפי ניתוח מגמות של BizCash, הענפים שצפויים להוביל בשילוב נשים בתפקידי ניהול בשנים הקרובות הם פינטק, בריאות דיגיטלית וקלינטק – תחומים המשלבים טכנולוגיה עם היבטים חברתיים וסביבתיים.
סיכום
הנתונים מראים בבירור כי מעמדן של נשים בתפקידי ניהול בישראל נמצא במגמת שיפור עקבית, אם כי הדרך לשוויון מלא עדיין ארוכה. האתגרים העומדים בפני נשים המבקשות להתקדם לתפקידי ניהול בכירים הם מורכבים ודורשים התייחסות רב-מערכתית – מרמת החקיקה והמדיניות הממשלתית, דרך מדיניות ארגונית תומכת, ועד שינויים תרבותיים עמוקים יותר.
המחקרים מראים שוב ושוב כי שילוב נשים בתפקידי ניהול אינו רק צעד חיוני לקידום שוויון מגדרי, אלא גם אסטרטגיה עסקית חכמה המובילה לביצועים משופרים, חדשנות מוגברת ויתרון תחרותי. כפי שמדגישים מומחי BizCash, "גיוון מגדרי בהנהלה אינו רק 'הדבר הנכון לעשות' אלא גם צעד עסקי נבון המשפר את השורה התחתונה".
עבור ארגונים המעוניינים להוביל בתחום זה, המלצתנו היא לאמץ גישה מקיפה הכוללת הצבת יעדים מדידים, יצירת תרבות ארגונית מכלילה, ופיתוח אקטיבי של כישרונות נשיים. עבור קובעי מדיניות, חשוב להמשיך ולפתח מסגרות תמיכה, תמריצים ורגולציה שיעודדו שילוב נשים בדרגי ניהול.
למידע נוסף ועדכונים שוטפים בנושא נשים בכלכלה, אנו מזמינים אתכם לעקוב אחר הפרסומים השוטפים שלנו. לקבלת חדשות ועדכונים כלכליים – הכנסו לאתר BizCash, המקור המוביל למידע פיננסי ועסקי בישראל.