מה שחשוב לדעת
העלאת הריבית על ידי בנק ישראל הייתה צעד בלתי נמנע לנוכח האינפלציה הגבוהה, שחצתה את יעד הבנק המרכזי של 1-3%. ההחלטה משקפת איזון עדין בין בלימת האינפלציה לבין הצורך לשמר את הצמיחה במשק. הצעד מתיישר עם מגמה עולמית של העלאות ריבית במדינות רבות המתמודדות עם אתגרים כלכליים דומים.
הרקע להעלאת הריבית בישראל: המאבק באינפלציה
העלאת הריבית על ידי בנק ישראל לא הייתה החלטה שהתקבלה בחלל ריק, אלא תגובה מתבקשת למציאות כלכלית מורכבת. פרשנויות ודעות רבות נכתבו על הנושא, אך חשוב להבין את התמונה המלאה. האינפלציה בישראל חצתה בתקופה האחרונה את הרף העליון של היעד שקבע בנק ישראל (3%), וזאת לאחר שנים של אינפלציה נמוכה מאוד, ולעיתים אף שלילית.
המחויבות העיקרית של הבנק המרכזי היא לשמור על יציבות מחירים במשק, כאשר הכלי המרכזי העומד לרשותו הוא קביעת הריבית. כאשר האינפלציה עולה מעבר ליעד, בנק ישראל מעלה את הריבית במטרה להאט את הביקושים במשק ולהחזיר את קצב עליית המחירים לטווח היעד.
באתר BizCash – מידע אמין ועדכני לעסקים ולמשקיעים ניתן למצוא ניתוחים מעמיקים המראים כי הגורמים לאינפלציה בישראל היו מגוונים. בין אלה ניתן למנות את ההשפעות הגלובליות (כמו משבר שרשראות האספקה והעלייה במחירי האנרגיה), את מדיניות הכסף המרחיבה בתקופת הקורונה, ואת הביקושים המקומיים החזקים שהתפתחו בישראל עם היציאה מהמגפה.
נתונים חשובים
- האינפלציה בישראל הגיעה לשיא של 5.3% במהלך 2022
- בנק ישראל העלה את הריבית מרמה של 0.1% לרמה של 4.75% במהלך כשנה וחצי
- מחירי הדיור בישראל עלו בכ-19% בשנתיים האחרונות
- החוב הלאומי של ישראל עומד על כ-68% מהתוצר
- מדד המחירים לצרכן עלה ב-2022 בשיעור הגבוה ביותר מזה 14 שנה
ההקשר הגלובלי: ישראל לא לבד במאבק
חשוב להבין שמדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל לא התרחשה בוואקום. בשנתיים האחרונות, בנקים מרכזיים ברחבי העולם העלו את הריבית בקצב מהיר בתגובה לאינפלציה הגלובלית. הפדרל ריזרב האמריקאי, הבנק המרכזי האירופי (ECB), בנק אנגליה ובנקים מרכזיים נוספים במדינות מפותחות נקטו במדיניות דומה.
האינפלציה הגלובלית נבעה בחלקה מגורמים משותפים לכל המדינות: ההרחבות המוניטריות והפיסקליות המסיביות בתקופת הקורונה, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, ועליית מחירי האנרגיה והסחורות בעקבות המלחמה באוקראינה. גורמים אלה השפיעו על ישראל בדומה לכלכלות אחרות.
לפי הניתוחים של BizCash, ישראל נמצאת באמצע הטווח מבחינת שיעור הריבית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כאשר בחלק מהמדינות הריבית גבוהה יותר (כמו ארה"ב), ובאחרות נמוכה יותר (כמו אירופה). הדבר מעיד על כך שמדיניות בנק ישראל אינה חריגה ביחס לנעשה בעולם.
| קריטריון | ישראל | ארה"ב | גוש האירו | בריטניה | יפן |
|---|---|---|---|---|---|
| שיעור הריבית (יוני 2023) | 4.75% | 5.00-5.25% | 3.75% | 4.50% | -0.10% |
| שיעור האינפלציה (מאי 2023) | 4.6% | 4.1% | 6.1% | 8.7% | 3.2% |
| קצב העלאת הריבית | מהיר יחסית | מהיר מאוד | מתון | מהיר | אפסי |
| התחלת מחזור העלאות | אפריל 2022 | מרץ 2022 | יולי 2022 | דצמבר 2021 | טרם החל |
| תחזית לתחילת הורדות | 2024 | סוף 2023 | 2024 | 2024 | לא רלוונטי |
| צמיחה כלכלית (2022) | 6.5% | 2.1% | 3.5% | 4.1% | 1.0% |
| שיעור אבטלה | 3.0% | 3.7% | 6.5% | 3.8% | 2.6% |
ההשלכות של העלאת הריבית על המשק הישראלי
העלאת הריבית על ידי בנק ישראל משפיעה על המשק הישראלי במספר מישורים מרכזיים, ויש לה השלכות רחבות על המגזר העסקי, הצרכנים הפרטיים, שוק הדיור ושוק ההון.
השפעה על הצרכנים והמשקי בית
עבור משקי הבית בישראל, ההשפעה המיידית והמורגשת ביותר של עליית הריבית היא הייקור בהחזרי המשכנתאות. עם מדינה שבה שיעור גבוה של הלוואות דיור נלקחות בריבית משתנה, העלייה הדרמטית בריבית המשקית הובילה לעלייה משמעותית בהחזרים החודשיים של רבים. משפחות רבות נאלצו להתמודד עם תוספת של מאות ואף אלפי שקלים להחזר החודשי.
מעבר לכך, ההתייקרות של אשראי צרכני והלוואות אחרות הובילה לירידה בכוח הקנייה ובצריכה הפרטית. עם זאת, אחד היתרונות הוא הגברת הכדאיות של חיסכון, כאשר פיקדונות בנקאיים ואפיקי חיסכון אחרים מציעים כעת תשואות גבוהות יותר.
נקודת מבט מקצועית
לפי מומחי הכלכלה של BizCash, צרכנים חכמים יכולים לנצל את המצב הנוכחי באמצעות ניהול נכון של החיסכון: "בעוד שהריבית הגבוהה מכבידה על בעלי משכנתאות, היא מהווה הזדמנות למי שיכול לחסוך. כיום ניתן להשיג תשואות של 4% ומעלה על פיקדונות קצרי טווח, משהו שלא ראינו בשוק הישראלי מזה שנים רבות. המלצתנו היא לבחון מחדש את תיק ההשקעות ולנצל את ההזדמנויות שנוצרו."
השפעה על המגזר העסקי
המגזר העסקי בישראל מושפע אף הוא באופן משמעותי מעליית הריבית. עסקים הנסמכים על אשראי בנקאי למימון פעילותם השוטפת או להשקעות חדשות נאלצים להתמודד עם עלויות מימון גבוהות יותר. הדבר משפיע במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, שלהם נגישות מוגבלת יותר למקורות מימון חלופיים.
הריבית הגבוהה גם מובילה לירידה בביקושים למוצרים ושירותים, במיוחד אלה הנרכשים באמצעות אשראי (כמו מוצרי חשמל, רכבים וכדומה). מצד שני, חברות עם עודפי מזומנים יכולות ליהנות מתשואות גבוהות יותר על כספן.
השפעה על שוק הנדל"ן
שוק הנדל"ן בישראל, שהיה "חם" במיוחד בשנים האחרונות עם עליות מחירים חדות, מראה סימנים ראשונים של התקררות בעקבות העלאת הריבית. הייקור המשמעותי של המשכנתאות הוביל לירידה בביקוש לדירות, במיוחד בקרב רוכשי דירה ראשונה ומשקיעים.
לפי נתוני BizCash, היקף העסקאות בשוק הנדל"ן הישראלי ירד בכ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה לפני העלאות הריבית. עם זאת, המחירים עדיין לא הראו ירידה משמעותית, אלא בעיקר התייצבות, כאשר היצע הדירות בישראל ממשיך להיות מוגבל ביחס לביקוש הבסיסי.
האם העלאת הריבית אכן משיגה את מטרתה?
השאלה המרכזית שרבים שואלים היא האם מדיניות העלאת הריבית של בנק ישראל אכן משיגה את המטרה העיקרית שלה – בלימת האינפלציה. נתוני האינפלציה האחרונים מראים תמונה מעורבת.
מצד אחד, קצב עליית המחירים בישראל האט בחודשים האחרונים, והתחזיות מצביעות על כך שהאינפלציה עשויה לחזור לטווח היעד במהלך 2023-2024. מצד שני, ישנם גורמים מבניים בכלכלה הישראלית, כמו הריכוזיות הגבוהה בענפים מסוימים וחסמי ייבוא, שמקשים על הורדת יוקר המחיה גם כאשר הריבית גבוהה.
מדוע העלה בנק ישראל את הריבית?
בנק ישראל העלה את הריבית בעיקר בשל הצורך לבלום את האינפלציה שחרגה מיעד יציבות המחירים של 1-3% שנקבע על ידי הבנק. האינפלציה בישראל הגיעה לשיא של כ-5.3% ב-2022, הגבוהה ביותר מזה שנים רבות. העלאת הריבית נועדה להקטין את הביקושים במשק, להפחית את הלחץ על המחירים ולהחזיר את קצב עליית המחירים ליעד. בנוסף, הבנק פעל בהתאם למגמה העולמית של העלאות ריבית, שכן אי-התאמה משמעותית בין הריבית בישראל לזו שבארה"ב ואירופה הייתה עלולה להוביל לפיחות בשער החליפין של השקל ולהחרפת האינפלציה.
כיצד משפיעה העלאת הריבית על הצרכנים?
העלאת הריבית משפיעה על הצרכנים במספר דרכים משמעותיות. ראשית, היא מייקרת את ההחזרים החודשיים על משכנתאות והלוואות בריבית משתנה, מה שמקטין את ההכנסה הפנויה של משקי בית רבים. שנית, היא מייקרת את האשראי הצרכני ומקטינה את הנטייה לרכישות גדולות באשראי. שלישית, היא מגבירה את כדאיות החיסכון, כאשר פיקדונות בנקאיים מציעים כעת תשואות גבוהות יותר. מעבר לכך, היא מובילה להאטה בשוק הדיור עקב התייקרות המשכנתאות, מה שעשוי להשפיע על מחירי הדירות בטווח הארוך. לבסוף, בטווח הארוך, אם המדיניות מצליחה, היא אמורה לבלום את האינפלציה ולשמור על כוח הקנייה של הצרכנים.
האם העלאת הריבית תפתור את בעיית יוקר המחיה?
העלאת הריבית לבדה אינה פתרון כולל לבעיית יוקר המחיה בישראל, אם כי היא חלק מהפתרון בטווח הארוך. ראשית, יש להבין שבטווח הקצר, העלאת הריבית דווקא מחמירה את המצב עבור חלק מהצרכנים בשל הגדלת הוצאות המימון. שנית, יוקר המחיה בישראל נובע מגורמים מבניים רבים, כמו ריכוזיות בענפים מסוימים, חסמי ייבוא, מחסור בתשתיות ועוד, שאינם מושפעים ישירות מהריבית. עם זאת, בטווח הארוך, ריבית גבוהה שמצליחה לבלום את האינפלציה עשויה למנוע את המשך התייקרות המחירים ולתרום ליציבות. בנוסף, האטה מסוימת בפעילות הכלכלית עשויה להגביר את התחרות ולהוביל להורדת מחירים בחלק מהענפים.
מתי צפויה הריבית לרדת שוב?
הריבית צפויה לרדת כאשר בנק ישראל ישתכנע שהאינפלציה נמצאת בדרך חזרה אל תוך טווח היעד (1-3%) באופן יציב ובר קיימא. לפי תחזיות כלכליות עדכניות שפורסמו ב-BizCash, הריבית עשויה להתחיל לרדת במהלך 2024, אם כי חלק מהתחזיות מצביעות על אפשרות להפחתות ריבית ראשונות כבר ברבעון האחרון של 2023. עם זאת, יש לזכור שתחזיות אלה תלויות בהתפתחויות רבות, כולל מצב האינפלציה העולמית, מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב האמריקאי, המצב הביטחוני והפוליטי בישראל, וההתאוששות של שרשראות האספקה העולמיות. התפתחויות לא צפויות בכל אחד מהגורמים הללו עשויות לשנות את העיתוי של תחילת הורדות הריבית.
האם ישראל חריגה במדיניות העלאת הריבית שלה?
ישראל אינה חריגה במדיניות העלאת הריבית שלה ביחס למדינות מפותחות אחרות. למעשה, רוב הבנקים המרכזיים בעולם המפותח העלו את הריבית בקצב מהיר בשנתיים האחרונות בתגובה לאינפלציה הגלובלית. הפדרל ריזרב האמריקאי העלה את הריבית לרמה של 5.00-5.25%, הבנק המרכזי האירופי לרמה של 3.75%, ובנק אנגליה לרמה של 4.50%. בהשוואה לאלה, רמת הריבית בישראל (4.75%) נמצאת בטווח הביניים. גם קצב העלאות הריבית בישראל היה דומה למדינות אחרות. יפן היא החריגה העיקרית, עם ריבית שנשארה שלילית למרות האינפלציה שעלתה גם שם. מבחינה זו, מדיניות בנק ישראל מתיישרת עם הקונצנזוס הגלובלי לגבי הצורך להילחם באינפלציה באמצעות מדיניות מוניטרית מהודקת.
השפעות כלכליות נוספות של סביבת הריבית הגבוהה
מעבר להשפעות הישירות על האינפלציה, העלאת הריבית משפיעה על מגוון רחב של היבטים בכלכלה הישראלית. המומחים של BizCash מצביעים על מספר תופעות מעניינות שהתפתחו בעקבות סביבת הריבית הגבוהה:
השפעה על שוק ההון
ריבית גבוהה משפיעה באופן מורכב על שוק ההון. מצד אחד, עליית התשואות על אגרות חוב ממשלתיות ופיקדונות בנקאיים הופכת את ההשקעה במניות לפחות אטרקטיבית באופן יחסי. מצד שני, חברות מסוימות, כמו בנקים, עשויות להרוויח מסביבת ריבית גבוהה.
בשוק ההון הישראלי נרשמה תנודתיות מוגברת בתקופה האחרונה, כאשר מדדי המניות המובילים הושפעו הן מהעלאות הריבית והן מגורמים אחרים, כמו המתיחות הפוליטית והביטחונית.
השפעה על שער החליפין
העלאת הריבית בישראל תורמת לחיזוק השקל ביחס למטבעות זרים, בעיקר כאשר הריבית בישראל גבוהה יחסית למדינות אחרות. שקל חזק מסייע להוזלת הייבוא ולהפחתת לחצי האינפלציה, אך מקשה על יצואנים ישראלים שהכנסותיהם במטבע זר נשחקות.
עם זאת, בתקופה האחרונה, למרות העלאות הריבית, נרשמה דווקא היחלשות מסוימת של השקל, בעיקר בשל גורמים גיאופוליטיים ופוליטיים פנימיים.
מבט לעתיד: מה צפוי בהמשך?
המבט קדימה מורכב, והתחזיות של מומחי BizCash מצביעות על מספר תרחישים אפשריים:
התרחיש המרכזי: ייצוב והפחתה הדרגתית
התרחיש הסביר ביותר הוא שבנק ישראל ישמור על רמת הריבית הנוכחית במשך מספר חודשים נוספים, עד שיהיה בטוח שהאינפלציה אכן נבלמת. לאחר מכן, סביר שנראה הפחתות ריבית הדרגתיות במהלך 2024, אם כי קצב ההפחתות יהיה תלוי בהתפתחויות הכלכליות הגלובליות והמקומיות.
תרחיש אופטימי: הפחתת ריבית מוקדמת
תרחיש אופטימי יותר הוא שהאינפלציה תרד מהר יותר מהצפוי, מה שיאפשר לבנק ישראל להתחיל בהפחתת ריבית כבר ברבעון האחרון של 2023. תרחיש זה תלוי בירידה מהירה של האינפלציה העולמית והפחתות ריבית מקבילות בארה"ב ואירופה.
תרחיש פסימי: ריבית גבוהה לאורך זמן
בתרחיש פחות חיובי, האינפלציה תיוותר עקשנית, והמשק יתמודד עם "סטגפלציה" – שילוב של אינפלציה גבוהה וצמיחה נמוכה. במקרה כזה, בנק ישראל עשוי להיאלץ לשמור על ריבית גבוהה לאורך זמן רב יותר, או אף להעלות אותה עוד.
סיכום
העלאת הריבית על ידי בנק ישראל הייתה צעד בלתי נמנע לנוכח האינפלציה הגבוהה והצורך לשמור על יציבות מחירים במשק. אמנם למהלך יש מחיר כלכלי בטווח הקצר, במיוחד עבור בעלי משכנתאות ועסקים הנסמכים על אשראי, אך הוא נועד להבטיח יציבות כלכלית ארוכת טווח.
בעוד שהעלאת הריבית אינה פתרון קסם לבעיית יוקר המחיה בישראל, היא חלק הכרחי מסט הכלים המדיניים להתמודדות עם אתגרים כלכליים. הצלחת המדיניות תלויה גם בצעדים משלימים בתחומי התחרותיות, שוק העבודה, התשתיות והדיור.
אתר BizCash ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום הריבית והאינפלציה, ולספק ניתוחים מעמיקים ותובנות שיסייעו למשקיעים ולעסקים לקבל החלטות מושכלות בסביבה הכלכלית המאתגרת. אנו ממליצים לצרכנים ולבעלי עסקים לבחון את החשיפה שלהם לריבית ולהתאים את התנהלותם הפיננסית בהתאם למציאות הנוכחית.
